כדי להבין למה השעה חשובה, צריך להבחין בין שני מושגים שלעתים מתבלבלים ביניהם: השער הרציף והשער היציג. השער הרציף הוא המחיר שבו נסחר הדולר בפועל בין הבנקים והגופים הפיננסיים לאורך כל יום המסחר. הוא משתנה מרגע לרגע בהתאם לביקוש והיצע, חדשות, זרימות הון וציפיות המשקיעים, והוא פשוט מייצג את מחיר השוק שנובע מהיצע וביקוש אך איננו המחיר ה"רשמי".
השער היציג, לעומת זאת, הוא נקודת ייחוס אחת ביום. בנק ישראל קובע אותו סמוך לשעה 15:15 על בסיס ממוצע משוקלל של העסקאות שבוצעו בשעות שלפני כן. זהו השער שמשמש לחישובי מס, חוזים, תשלומים ממשלתיים והצמדות שונות, ולכן יש לו משקל משפטי וכלכלי רחב יותר מהשער הרציף המשתנה.
בפועל, השער היציג אינו "קובע את השוק", אלא משקף אותו ברגע מסוים. לכן ייתכן מצב שבו הדולר גבוה מאוד בבוקר, נחלש אחר הצהריים, ועדיין מתקבע יציג גבוה אם רוב העסקאות הרלוונטיות נעשו ברמות גבוהות יותר. מנגד, תנודתיות חריפה לקראת הקיבוע יכולה לשנות את התמונה ברגע האחרון.
ומכיוון שמדובר בשני מונחים שונים, ישנם גם שני שיאים שונים – ושניהם נרשמו ב-17 לנובמבר 2021. השער הרציף הנמוך ביותר נרשם בשעות הבוקר, אז הדולר נסחר ב- 3.0406 שקלים, אך עד לשעות הצהריים הדולר התחזק טיפה והשער היציג נקבע ב 3.0740 שקלים – רף שאנחנו רחוקים ממנו רק בפחות מעשירית אגורה נכון לרגע כתיבת שורות אלו.
בהנחה שהמגמה תימשך בשעות הקרובות, כל מה שהשקל צריך לעשות זה להחזיק עד הצהריים כדי לשבור את השיא היציג של 2021, ובאבחת קסמים להחזיר אותנו למחוזות שלא נראו מאז ינואר 1996. וכשהמחסום הפסיכולוגי הזה יישבר, השיא של השער הרציף כנראה כבר יבוא בעקבותיו. ברוכים הבאים לשנות התשעים.