נתוני קרן המטבע הבינלאומית (IMF) לשנת 2025 מציגים תמונה מרתקת של המאזן הכלכלי במזרח התיכון, כאשר טורקיה ממשיכה להוביל עם תוצר מקומי גולמי (GDP) של כ-1.57 טריליון דולר, ואילו ישראל שומרת על מקומה השלישי באזור עם תוצר של 611 מיליארד דולר, גם כאשר היא מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים קשים.
הכלכלה הטורקית מסיימת את 2025 עם תוצר של כ-1.57 טריליון דולר, המשקף עלייה דרמטית מ-238 מיליארד דולר בלבד ב-2002. לפי נתוני הבנק העולמי, צמיחת הכלכלה הטורקית צפויה להסתכם ב-3.5% ב-2025, כאשר מגמת הצמיחה נתמכת במדיניות מוניטרית הדוקה, צמצום פיסקאלי מתון וצמיחה גלובלית צנועה.
לפי דיווחים מספטמבר 2025, הכלכלה הטורקית רשמה צמיחה של 3.7% בשנה ברבעון השלישי של 2025, כאשר שר האוצר והכלכלה מחמט שמשק הודיע כי ההכנסה השנתית הלאומית חצתה את סף ה-1.5 טריליון דולר. יתרה מכך, הייצוא התורכי הגיע לשיא של 390 מיליארד דולר נכון לאוקטובר 2025, כאשר ייצוא הסחורות הגיע ל-270 מיליארד דולר.
הממלכה הסעודית שומרת על מקומה השני באזור עם תוצר של כ-1.27 טריליון דולר. לפי נתוני רבעון שני של 2025 שפרסמה הרשות הכללית לסטטיסטיקה (GASTAT), התוצר הריאלי של סעודיה גדל ב-3.9% ברבעון השני של 2025 בהשוואה לרבעון המקביל ב-2024. הצמיחה נבעה מעלייה בכל הפעילויות הכלכליות העיקריות, כאשר הפעילויות שאינן נפט רשמו את הצמיחה הגבוהה ביותר - 4.7%.
לפי דוחות של PwC מנובמבר 2025, מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC), בראשות סעודיה, מציגות ביצועים חזקים בכל המגזרים כמעט, כאשר רוב המגזרים גדלו בלפחות 3% ובמספר מקרים נרשמו רווחים דו-ספרתיים.
עם זאת, המחיר הכלכלי של המלחמות היה משמעותי. לפי נתוני ויקיפדיה, המשק הישראלי התכווץ ב-3.5 אחוזים ברבעון אפריל-יוני של 2025, כאשר המלחמה עם איראן סגרה עסקים רבים והשפיעה לרעה על הוצאות הצרכנים, היצוא וההשקעות.
למרות זאת, מגזר הטכנולוגיה הישראלי רשם עלייה היסטורית בפעילות היציאות ב-2025, עם שווי כולל של מיזוגים, רכישות והנפקות ראשוניות המגיע ל-58.8 מיליארד דולר - עלייה של 340% לעומת 13.4 מיליארד דולר שדווחו ב-2024. בנוסף, כ-1,686 חברות טכנולוגיה ישראליות העסיקו למעלה מ-30,000 עובדים באירופה נכון לינואר 2025.
איחוד האמירויות במקום הרביעי עם תוצר של כ-569 מיליארד דולר, כאשר הכלכלה צפויה לצמוח ב-4.9% ב-2025 על פי תחזיות של רויטרס. האמירויות הצליחו לבצע גיוון אפקטיבי מעבר לנפט, כאשר מגזרים שאינם נפט (תיירות, תעופה, סחר, פיננסים, נדל"ן, טכנולוגיה) מהווים כעת חלק ניכר מהתמ"ג.
לפי נתוני ה-IMF, תוצר לנפש של איחוד האמירויות (PPP) מוערך ב-82,000 דולר, והתוצר הנומינלי לנפש הוא כ-51,290 דולר. המדינה גם מקדמת אזורים חופשיים, בעלות זרה ליברלית ומושכת עסקים רב-לאומיים - מה שמאפשר לה להתחרות ברמה גלובלית.
הדירוג הכלכלי של מזרח התיכון ב-2025 משקף אזור הנמצא במעבר. בעוד טורקיה מובילה מבחינת גודל כלכלי מוחלט, היא מתמודדת עם אתגרים של אינפלציה גבוהה. סעודיה ומדינות המפרץ מתקדמות במאמצי גיוון, ואילו ישראל מפגינה חוסן מרשים למרות האתגרים הביטחוניים.
לפי דוח של הבנק העולמי מאוקטובר 2025, התמ"ג האזורי צפוי לצמוח ב-2.8% ב-2025 וב-3.3% ב-2026, עלייה מ-2.3% ב-2024, מונע על ידי ביצועים טובים יותר מהצפוי במדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ וביבואניות נפט מתפתחות.
הסיכונים כוללים ביקוש גלובלי חלש יותר, תנאים פיננסיים מחמירים, התחדשות מתחים גיאופוליטיים ומכות אקלים - כל אלה עלולים להכביד על הצמיחה, מה שמדגיש את הצורך בזהירות פיסקלית ורפורמות מבניות.
התרעות פיקוד העורף