מנהיגים אירופאים מקבלים כעת את המציאות החדשה, על ידי התכנסות סביב אוטונומיה וחוסן במטרה להתיר את אחיזות החנק שיש לאחרים עליהם. זוהי תגובה הגנתית גרידא. שאיפה לחוסן בלבד מטשטשת כל שיקול של כוח נגדי שיש לאירופה עצמה ויכולה להפעיל נגד אחרים.
אבל משהו שאפתני יותר מתחיל להתעורר. במחקר שנערך בשנה שעברה, משתתפים מתחום קביעת המדיניות והתעשייה אמרו למכון מונטן שבסיסו בפריז כי יש להם פחות ביטחון בהשגת אוטונומיה מאשר בטיפוח "הכרחיות" האירופית, במיוחד עם קבוצה של בעלות ברית אמינות (שיכולות לכלול או לא לכלול את ארה"ב).
המחקר הסיק: "על ידי טיפוח מנהיגות אירופאית בטכנולוגיות מוליכים למחצה מתקדמות, האיחוד האירופי יכול ליצור נקודות חסימה עליהן תלויים אחרים, ובכך לחזק את המינוף הגיאופוליטי שלו. באופן ספציפי, הדבר יחזק את האמצעים האירופיים להרתיע מפני הטלת חרמות יצוא על אירופה ואולי אף הרפתקנות צבאית מצד מדינות יריבות".
הטכנולוגיות המדוברות מתייחסות לשליטתה של אירופה בליתוגרפיה בקרינה אולטרה-סגולה באמצעות החברה ההולנדית ASML, ועם המדיניות הנכונה, עשויות לכלול בעתיד שבבים פוטוניים וקוונטיים, על פי מכון מונטן.
אירופה שולטת גם במגזרים אחרים. קבוצת מומחים בשם כוח המשימה גיאואסטרטגי לאירופה פרסמה בשבוע שעבר דו"ח אשר "מזהה 41 נקודות חסימה קריטיות בהן סין תלויה באיחוד האירופי ביותר מ-80 אחוז מהיבוא שלה, ו-67 תלויות כאלה עבור ארצות הברית. אלה משתרעות על תשומות חיוניות, כולל אינסולין, מוצרי ביניים פרמצבטיים, טכנולוגיות רפואיות ומכונות מיוחדות לחקלאות, ייצור נייר ועיבוד תעשייתי".
וגם מכון המחקר הכלכלי הגרמני Dezernat Zukunft פרסם לאחרונה מחקר המדגיש כי "לאירופה יש יותר קלפים ממה שנדמה לה". אנו שולטים ב-80 אחוז מיבוא האורניום של ארה"ב. סימנס שולטת בטורבינות שמרכזי הנתונים של ארה"ב זקוקים להן נואשות".
חוקרים אלה עושים שירות גדול בכך שהם מראים שאירופה חמושה טוב יותר לסכסוך גיאופוליטי ממה שמנהיגיה עשויים לחשוב. מיפוי פשוט של המנופים שאפשר להשתמש בהם הוא צעד לקראת עמדה אסרטיבית יותר. תרגילים אלה מציעים גם מספר לקחים נוספים למנהיגים האירופיים.
אחד מהם הוא הצורך להרחיב את הפרספקטיבה מ"ניהול שותפויות להקרנת כוח", כפי שמגדיר זאת כוח המשימה של אירופה הגיאואסטרטגית. באופן ספציפי, עבור האיחוד האירופי, פירוש הדבר הוא הורדת הסף ל"כלי נגד כפייה", המאפשר סוגים רבים של פעולות תגמול, שייפעלו גם כדי לדחות כל איום לפני שהוא מתממש, ולא רק באופן תגובתי.
לקח נוסף, כפי שמדגיש Dezernat Zukunft, הוא שלא מדובר רק באספקת סחורות נדירות. היותנו שוק צרכני ופיננסי גדול - שאליו ניתן למנוע גישה - גם הוא סוג של מינוף. שלישית, על האיחוד האירופי ובריטניה למצוא דרכים להסכים על השימוש בנקודות חנק (כמו שעשו בנוגע לסנקציות נגד רוסיה).
ידיעה זו מבורכת והכרחית, אך רק התחלה. כוח במובן של כלי כפייה אינו זהה לכוח במובן של אבטחת האינטרסים של האדם בהצלחה. האחרון דורש נכונות לעשות שימוש בראשון - אולי באופן אגרסיבי. זהו צעד שמנהיגי אירופה טרם נקטו.
התרעות פיקוד העורף