כך עולה מסקירה שפרסמו כלכלני בית ההשקעות פסגות, שבוחנים את ההשלכות המשפטיות והפיסקליות של ההחלטה ואת הצעדים הבאים של הבית הלבן. לפי הפסיקה, השימוש בנימוקים של "מצב חירום בסחר החוץ" ו-"מצב חירום במלחמה בסמים" לצורך שינוי מקיף במדיניות המכסים חורג מסמכות הנשיא ודורש אישור קונגרס.
המכסים שנפסלו כוללים את מכסי הגומלין האוניברסליים ואת המכסים שהוטלו על קנדה, מקסיקו וסין במסגרת אותו נימוק חירום. לעומת זאת, מכסים סקטוריאליים שהוטלו מכוח סעיף 232 בנימוקי ביטחון לאומי, למשל על פלדה, אלומיניום ורכב, נותרו בתוקף.
המשמעות היא כי טראמפ מיצה למעשה את מרחב התמרון המיידי שלו בשיעור המכס, וכי עד אמצע הקיץ יידרש אישור הקונגרס להארכת המהלך. בפסגות מציינים כי בקונגרס כבר ניכרת התנגדות מצד חלק מהרפובליקאים למכסים על קנדה, כך שסיכויי הארכה אינם מובטחים.
במקביל, הדרישה לאחידות מוחקת בפועל הסכמים נקודתיים שגובשו עם מדינות שונות. כך למשל, מדינות כמו בריטניה, שסברו כי הבטיחו לעצמן שיעור מכס של 10%, מוצאות עצמן כעת עם 15%, מה שמעמיד בספק גם רכיבים אחרים באותם הסכמים ופוגע ביכולת של טראמפ להשתמש במכסים ככלי מדיני.
במבט קדימה, הממשל כבר הכריז על הרחבת חקירות מכוח סעיפים 232, 201 ו-301, המאפשרים הטלת מכסים על בסיס ביטחון לאומי או תחרות בלתי הוגנת. עם זאת, סעיפים אלה מחייבים תהליך בדיקה והנמקה ממושך, ולכן אינם מספקים מענה מיידי. בפסגות מעריכים כי הכוונה היא להשלים את ההליכים במהלך 150 הימים הקרובים, כך שכאשר מכסי סעיף 122 יפקעו, ניתן יהיה להחליפם במכסים שאינם מוגבלים בזמן.
עם זאת, לוחות הזמנים צפופים ואי הוודאות הרגולטורית עצמה פוגעת בעסקים, בשרשראות האספקה ובהשקעות. שותפות הסחר של ארה"ב, שכבר הגיעו להסכמות עם הממשל, נדרשות כעת לבחון מחדש את צעדיהן. בפסגות מסכמים כי ההתפתחויות המרכזיות צפויות להתרכז סביב חודש יולי, וכי לצד הזירה המשפטית הפנימית מתנהלת במקביל גם מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, הפועלת תחת מערכת כללים ומנגנונים נפרדת.
התרעות פיקוד העורף