הורדת הציפיות לשנת 2026 משקפת השלמה עם מציאות כלכלית מורכבת: הכלכלה הסינית מתמודדת עם הוצאות משקי בית חלשות, השקעות ממותנות ושוק נדל"ן שנמצא בשפל עמוק.
על פי ה"וול סטריט ג'ורנל", הצמיחה של סין הפכה בשנים האחרונות תלויה יותר ויותר בייצוא, מה שהניב לה עודף מסחרי שיא של 1.2 טריליון דולר בשנה שעברה, אך במקביל עורר ביקורת חריפה מצד שותפות הסחר שלה ומוסדות גלובליים.
בעוד שכלכלנים קוראים לבייג'ינג לבסס את הכלכלה על צריכה מקומית כדי להרגיע את המתיחות העולמית, מהלך כזה עלול להתנגש עם יעדיה האסטרטגיים להשגת שליטה טכנולוגית עולמית, במיוחד לאור המאמצים האמריקניים לחסום את גישתה לשבבים מתקדמים.
חרף ההישגים הטכנולוגיים המרשימים של סין בתחומי הרכב החשמלי, הרובוטיקה והבינה המלאכותית, הכלכלה המקומית נאבקת בסביבה דפלציונית, ייצור יתר, קיפאון בשכר ואבטלת צעירים שנושקת לשיאים היסטוריים.
בניסיון לייצב את המערכת ולעודד צמיחה, הממשלה קבעה יעד גירעון פיסקלי של כ-4% מהתמ"ג והכריזה על כלי מימון חדשים לעידוד השקעות בסך 800 מיליארד יואן (כ-116 מיליארד דולר). בנוסף, תקציב הביטחון של המעצמה צפוי לגדול ב-7.0% השנה.
כדי לעמוד ביעדה הפוליטי ארוך הטווח – הפיכת סין ל"מדינה מפותחת בדרג ביניים" עד שנת 2035 – בייג'ינג תידרש לשמור על קצב צמיחה ממוצע של לפחות 4.17% בעשור הקרוב. נראה כי בבייג'ינג הפנימו שהימים של צמיחה מטאורית ואוטומטית חלפו, וכעת עליהם לנהל בזהירות משק המחשב את מסלולו מחדש.
התרעות פיקוד העורף