לדברי גולדשטיין, הסגירה של מצרי הורמוז אינה רק אירוע כלכלי אלא גם מוקד מתפתח של מתיחות גיאופוליטית. "הדבר הראשון שקורה הוא שסין מפעילה לחץ על איראן לפתוח את המיצרים. סין לא מבקשת, היא דורשת", הוא אומר. "אבל איראן נמצאת במצב קשה מאוד, ולכן היא אפילו עושה קולות של סירוב. זה כבר מתחיל להיראות כמו משבר בתוך הציר של סין, רוסיה ואיראן".
ההתנהלות האיראנית בתקופה האחרונה פוגעת גם במערכות היחסים האזוריות שלה. "איראן פועלת בצורה של 'ברירת שמשון'. היא יוצאת נגד ישראל ונגד ארצות הברית, אבל גם נגד שותפות אזוריות שהיו לה בעבר", הוא אומר. "יש מתיחות עם מדינות המפרץ, עם טורקיה, וגם עם עומאן שניסתה להישאר ניטרלית. אפילו קטר, שהייתה שותפה קרובה יחסית, נמצאת כעת בצד שנפגע מהמצב".
למרות זאת, עליית מחירי הדלק עשויה להשפיע פוליטית על הממשל האמריקני. "גם אם ארצות הברית פחות תלויה באנרגיה מהמפרץ, הציבור האמריקני עדיין מרגיש את המחירים בתחנת הדלק", הוא אומר.
"ניתן לראות שכתוצאה מכך שישראל בחרה "להוציא את הגז" מהאדמה בעשור הקודם, היא הצליחה לבנות לעצמה עצמאית אנרגטית יקרה מפז, המשמשת כ"כיפת ברזל" כלכלית ואנרגטית. "כיפת ברזל" זו מקנה למדינה חסינות יחסית ממשברי האנרגיה הגלובליים".