בפועל מתרחש כמעט ההפך. לאחר קפיצה קצרה בתחילת העימות, מחירי המתכות היקרות ירדו מאז בכ-3.5% במקרה של זהב ובכ-11% במקרה של כסף.
ביוליוס בר ממשיכים להיצמד בשלב זה לתרחיש בסיס של עימות "מהיר ועוצמתי". לפי מאנק, בתרחיש כזה "ההשפעה על הכלכלה הגלובלית צפויה להיות מינימלית יחסית". לדבריו, הפער בין השווקים בולט במיוחד: "שוקי האנרגיה והמניות כבר משקפים כיום רמת סיכון גבוהה יותר, בעוד ששוקי המתכות היקרות נותרים רגועים יחסית".
גם בצד הביקוש הפיזי לא נרשמה עד כה נהירה לנכסי מקלט. לדברי מאנק, "המוצרים המגובים בזהב פיזי הם אחד המדדים הטובים ביותר לבחינת ביקוש למקלט בטוח", אולם בפועל "ברוב חודש מרץ נרשמו בהם פדיונות". רק בימים האחרונים נרשמו רכישות מסוימות, והוא מעריך כי "אם המלחמה תימשך לאורך זמן, הביקוש לזהב עשוי להתגבר ולתמוך במחירים".
בתרחיש המרכזי שמציגים ביוליוס בר, פוטנציאל העלייה של הזהב עדיין מוגבל. עם זאת, מאנק מדגיש כי המתכת עשויה ליהנות מהחמרה במצב. "בתרחישים של עימות ממושך וכאוטי או של משבר נפט רחב יותר, הזהב עשוי לקבל תמיכה משמעותית יותר".
הכסף, לעומת זאת, מציג תמונה שונה לחלוטין. מאז תחילת הלחימה גם המחירים ירדו וגם מוצרים פיננסיים המגובים בכסף פיזי רשמו פדיונות. "זה מחזק את ההערכה שלנו שלכסף אין את אותן תכונות של נכס מקלט בטוח כמו לזהב", אומר מאנק. לדבריו, "שוק הכסף קטן בהרבה משוק הזהב, הוא מושך יותר משקיעים ספקולטיביים, וגם חלק גדול מהביקוש אליו מגיע מהתעשייה".
מאנק מסכם וחוזר שוב על עמדתו כי כל עוד העימות אינו מתרחב לכדי זעזוע כלכלי עולמי או משבר אנרגיה משמעותי, שוק המתכות היקרות צפוי להמשיך להתנהל בזהירות, ולהגיב בעיקר לשינויים בדולר ובריביות ולא לכותרות הגאופוליטיות בלבד.