החשיפה הזו הופכת את משבר האנרגיה לרגיש במיוחד עבורה. טאו מציינת כי לאוסטרליה מלאי גיבוי נמוך יחסית, של כ-30 יום בלבד לבנזין, סולר ודלק סילוני, כאשר נקודת התורפה המרכזית היא דווקא הסולר, בשל התלות של הכלכלה המקומית, ובעיקר של החקלאות והתחבורה היבשתית, באספקה סדירה שלו. במצב כזה, כל שיבוש ממושך בשרשרת האספקה או עלייה חדה במחירים עלול לחלחל במהירות לפעילות הכלכלית.
הסיפור האוסטרלי רחב יותר משאלת הריבית בלבד. בזמן שרוב תשומת הלב מופנית לפגיעה האפשרית באירופה, באסיה ובארצות הברית, היא מצביעה דווקא על אוסטרליה כמפסידה שקטה של משבר הנפט. לדבריה, בניגוד לתפיסה הרווחת, אוסטרליה היא יבואנית נטו של מוצרי נפט, למרות היותה יצואנית נפט גולמי, והיא תלויה ביבוא דלק מזוקק לאחר שחלק ניכר מיכולות הזיקוק שלה עברו לאסיה.
על הרקע הזה, החלטת הריבית קיבלה משמעות רחבה יותר גם בשווקים הפיננסיים. דווקא משום שמשבר הנפט מגביר את הסיכון לאינפלציה בכלכלה שגם כך חשופה למחירי הדלק, השוק החל לתמחר קו מוניטרי נוקשה יותר – תמחור שמיהר גם לחלחל לשוק המט"ח. הדולר האוסטרלי, שנפגע בתחילת המשבר כתוצאה מבריחה לנכסים בטוחים ומהעדפת המשקיעים לדולר האמריקאי, התאושש במהירות וכמעט מחק את הירידות שנרשמו בתחילת משבר הנפט.
קול מסביר שכאשר השוק מעריך שהריבית באוסטרליה תישאר גבוהה, ואולי אף תעלה עוד, ההחזקה בנכסים נקובי דולר אוסטרלי נעשית אטרקטיבית יותר עבור משקיעים בינלאומיים. התוצאה היא ביקוש מוגבר למטבע המקומי.
קול מציין כי השווקים מגלמים כעת אפשרות להעלאה נוספת כבר במאי, ולריבית שיא של כ-4.6% ברבעון הרביעי של 2026. הציפייה הזו מעניקה לדולר האוסטרלי, שכבר עלה בכ-6% מתחילת השנה מול הדולר האמריקאי, המשך יתרון ברור מול הדולר האמריקאי. מבחינת המשקיעים, כל עוד אוסטרליה נתפסת כמי שמחזיקה קו מוניטרי נוקשה יחסית, וזה יקרה ככל שמשבר הנפט יעמיק, ככה דווקא המטבע שלה ימשיך להינות מתמיכה.