הקלה שלישית בסנקציות בתוך שבועות
מדובר בפעם השלישית בתוך מעט יותר משבועיים שבה משרד האוצר האמריקאי מקל זמנית סנקציות על נפט ממדינות יריבות. הרישיון החדש מאפשר, במקרים מסוימים, גם ייבוא נפט איראני לארצות הברית - אם כי בפועל, מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, ארה"ב כמעט שלא ייבאה נפט מאיראן, ולא ברור אם המהלך הנוכחי ישנה זאת.
הרישיון, שיהיה בתוקף עד 19 באפריל, אינו חל על אזורים כמו קובה, צפון קוריאה וחצי האי קרים. ההערכה היא כי עיקר הנהנים מהמהלך יהיו שווקים באסיה - היעד המרכזי לנפט מהמזרח התיכון. לפי שר האנרגיה האמריקאי, משלוחים עשויים להגיע לאסיה בתוך ימים ספורים ולהיכנס לשוק לאחר זיקוק בתוך כחודש עד חודש וחצי.
בשנים האחרונות, בתי זיקוק עצמאיים בסין היו הרוכשים המרכזיים של נפט איראני תחת סנקציות, תוך ניצול הנחות משמעותיות. לפני חידוש הסנקציות ב-2018, גם מדינות כמו הודו, דרום קוריאה, יפן, איטליה, יוון, טאיוואן וטורקיה היו בין הלקוחות הגדולים של הנפט האיראני.
בממשל האמריקאי מבהירים כי מדובר בצעד טקטי במסגרת המאמץ הרחב להוריד מחירים. "בפועל, נשתמש בחביות האיראניות נגד טהרן כדי להוריד את המחיר, תוך המשך המבצע הצבאי", אמר בסנט. לדבריו, איראן תתקשה ליהנות מהכנסות משמעותיות מהמהלך, וכי הלחץ הכלכלי עליה יישמר. המהלך מגיע לאחר שכבר הוקלו מגבלות גם על נפט רוסי, וכן הונפק רישיון כללי למכירת נפט ומוצרי נפט איראניים שהועמסו על ספינות עד למועד ההכרזה.
זינוק חד במחירים והשלכות אזוריות
מאז תחילת המתקפה ב-28 בפברואר, מחירי הנפט זינקו בכ-50% והגיעו לרמות של מעל 100 דולר לחבית - הגבוהות ביותר מאז 2022. בתגובה, איראן הגבירה את התקיפות נגד ישראל ומדינות המפרץ שבהן מוצבים כוחות אמריקאיים. התשתיות האנרגטיות באזור נפגעו, ואיראן אף סגרה בפועל את מצר הורמוז - נתיב קריטי שדרכו עוברים כ-20% מאספקת הנפט והגז הנוזלי בעולם.
מצב זה החריף את הלחץ על השווקים והוביל לחשש ממשי לשיבושים באספקה הגלובלית. במקביל, הודיע הממשל גם על השעיה זמנית של חוק הספנות האמריקאי (Jones Act) ל-60 ימים, מה שמאפשר לכלי שיט זרים להוביל דלק וסחורות בין נמלים בארה"ב - צעד נוסף שנועד להקל על המחסור.
התרעות פיקוד העורף