עבור האזרח הטורקי הממוצע, מדובר במכה כואבת במיוחד. בטורקיה קיימת מסורת ארוכת שנים של אגירת זהב פיזי "מתחת למזרן", כהגנה טבעית מפני קריסת המטבע המקומי והאינפלציה המשתוללת. נגיד הבנק המרכזי של טורקיה, פתיח קראהאן, העריך לאחרונה כי היקף הזהב המוחזק מחוץ למערכת הפיננסית במדינה עומד על סכום דמיוני של כ-600 מיליארד דולרים. הזינוק החד של 65% במחירי הזהב במהלך השנה שעברה יצר עבור משקי הבית הטורקיים "אפקט עושר" שהוערך ב-100 עד 200 מיליארד דולרים.
תחושת העושר הזו תורגמה במהירות לצריכה מוגברת, מה שהפך לאחד הגורמים המרכזיים שהקשו על הממשלה באנקרה להילחם בעליות המחירים. כעת, כשהזהב צולל מרמה של 5,602 דולרים לאונקיה בינואר ל-4,497 דולרים בלבד בשבוע החולף, האוצר הביתי של הטורקים הולך ומתאדה. באורח ציני, דווקא המכה הפיננסית שסופג הציבור עשויה להיות גלגל ההצלה של הבנק המרכזי בטורקיה; התפוגגות "אפקט העושר" צפויה לקרר את ביקושי הצרכנים ולהקל משמעותית על ריסון האינפלציה במדינה.
עם זאת, על פי הניתוח ב-"טורקיה היום", הבנק המרכזי הטורקי רחוק מלחגוג. הבנק, שנחשב לאחד מרוכשי הזהב הגדולים בעולם בחמש השנים האחרונות, רואה כיצד הרזרבות הלאומיות שלו סופגות פגיעה ישירה. שווי יתרות הזהב של הבנק כבר התכווץ מ-136.8 מיליארד דולר רגע לפני פרוץ המלחמה הנוכחית ל-134.1 מיליארד דולר בתוך שבועיים בלבד, והמגמה השלילית צפויה להעיב על המאזן הממשלתי בתקופה הקרובה.