"מדי שנה אני כותב את המכתב הזה כזיקוק של שנה שלמה של שיחות עם לקוחות ועובדים, מנהיגי עולם, מנכ"לים ואנשים שחוסכים לפנסיה. לאחרונה, לא משנה עם מי מדברים, כולם אומרים אותו דבר: איננו בטוחים איך לנווט ברגע הזה".
"זה מובן. אנו חיים בתקופה שבה דברים שהיו יכולים להגדיר עשור הפכו לשגרה: מלחמות עם השלכות גלובליות, חברות ששוות טריליון דולר, סדר יום בינלאומי שמשתנה מקצה לקצה, ועלייתה של הטכנולוגיה המשמעותית ביותר, לפחות מאז המחשב".
"לעתים קרובות מדי, כל זה מסונן דרך פריזמה קצרת-טווח. תנודות יומיות בשוק מתפרשות כסימנים, ומעברים כלכליים וטכנולוגיים מורכבים נדחסים לכותרות. אנו חיים בעולם שבו מידע זז באופן מיידי, ותגובות מגיעות במהירות. לעתים זה מרגיש כמו מנגנון דופמין שמתגמל דחפים קצרי-טווח. אך המהירות יכולה לעוות פרספקטיבה ולדחוק החוצה את המחשבה לטווח הארוך".
"הכוחות שמאחורי כותרות היום בנויים כבר זמן רב. המודל הישן של הקפיטליזם הגלובלי מתפורר. מדינות מוציאות סכומי עתק כדי להפוך לעצמאיות: באנרגיה, בביטחון, בטכנולוגיה. בינתיים, הרוב הגדול של העושר זרם לאנשים שהחזיקו בנכסים, לא לאנשים שהרוויחו את מרבית כספם מעבודה".
"מאז 1989, דולר בשוק המניות האמריקאי גדל ביותר מפי 15 מערכו של דולר שצמוד לשכר החציוני. כעת, הבינה המלאכותית מאיימת לחזור על הדפוס הזה בקנה מידה גדול אף יותר וריכוז העושר בידי החברות והמשקיעים הממוקמים לנצל אותו".
"מכאן מגיע חלק גדול מהחרדה הכלכלית של ימינו: יש תחושה עמוקה שהקפיטליזם עובד, אבל פשוט לא עבור מספיק אנשים. התמקדות בהשקעות קצרות-טווח איננה פתרון לכך".
"כאשר אנשים משקיעים את חסכונותיהם (על פני עשורים, לא ימים) שוקי ההון מפעילים את הכסף הזה, מממנים חברות, תשתיות ומשרות. וכאשר המחזור הזה מתרחש במדינה שלך, העתיד שלך ועתיד מדינתך הופכים לקשורים זה בזה. אתה עוזר לממן את צמיחתה. היא עוזרת לממן את שלך".
בהמשך המכתב מפרט פינק את שלושת הכוחות המרכזיים שלדבריו יעצבו את הכלכלה בשנים הקרובות: המעבר לעצמאות כלכלית של מדינות, הצורך בהרחבת ההשתתפות בשוקי ההון וההשפעה של הבינה המלאכותית.
לדבריו, העולם עובר מארגון גלובלי לארגון שמבוסס יותר על עצמאות מקומית. מדינות משקיעות מחדש בתעשיות אסטרטגיות כמו אנרגיה, שבבים וביטחון, גם במחיר של עלויות גבוהות יותר. המעבר הזה, הוא מציין, מייקר את הייצור בטווח הקצר משום שהוא מוותר על יתרונות היעילות של הגלובליזציה.
במקביל, מקורות המימון המסורתיים אינם מספיקים עוד, כאשר ממשלות מתמודדות עם רמות חוב גבוהות ובנקים מוגבלים ביכולתם להרחיב אשראי. על רקע זה, פינק מדגיש את תפקידם ההולך וגדל של שוקי ההון במימון הצמיחה.
פינק חוזר גם לסוגיית אי השוויון. "מאז נפילת חומת ברלין, נוצר יותר עושר מאשר בכל ההיסטוריה האנושית הקודמת גם יחד. בעולם המתפתח, יותר ממיליארד אנשים יצאו מעוני קיצוני ונכנסו למעמד הביניים. חברות בעולם המפותח זכו לגישה לשווקים חדשים עצומים. צרכנים קיבלו סחורות זולות יותר. אך במדינות עשירות, הטבות אלו הצטברו בידי מעטים מדי".
בעוד שעושר רב נוצר בשווקים הפיננסיים, חלק גדול מהציבור נשאר מחוץ להם ונשען בעיקר על נכס אחד, לרוב דירה. "דיור אינו השקעה מובטחת בתשואה גבוהה. כאשר מחשבים ארנונה, ביטוח, תחזוקה ועלויות עסקה, שכולן עלו באופן משמעותי במקומות רבים, התשואות לטווח ארוך יכולות להיות צנועות ופחות אחידות מכפי שמחירי הנדל"ן מרמזים".
"זה לא ייחודי לאמריקה: ברחבי כלכלות מתקדמות רבות, עליית מחירי הדיור ותנאי הלוואה מחמירים הפכו את הבעלות על דירה לקשה יותר להשגה, בפרט עבור צעירים. קשה לא להזדהות עם אנשים שמתמודדים עם זה".
"אם אתה כבר לא מאמין שהעבודה שלך היא מסלול להצלחה, מאמין שאינך יכול להרשות לעצמך בית, או מאמין שאפילו אם תוכל הוא לא יצבור הרבה עושר, אז הכלכלה לא מרגישה כאילו היא עובדת בשבילך. אף מדינה אינה יכולה לשגשג אם כך מרגישים אזרחיה".
בחלקו האחרון של המכתב מציג פינק גם את ביצועי בלקרוק ואת יעדיה קדימה. החברה סיימה את 2025 עם תזרים נטו של כ־700 מיליארד דולר ונכסים מנוהלים בהיקף של כ־14 טריליון דולר. היא מתכננת להרחיב את פעילותה בשווקים פרטיים, עם יעד לגיוס של כ־400 מיליארד דולר עד 2030, וכן להעמיק את פעילותה בתחום הנכסים הדיגיטליים.
פינק מסיים במבט רחב יותר על הקשר בין שוקי ההון לדמוקרטיה. לדבריו, כבר ב־1776, השנה שבה נכתבו גם הצהרת העצמאות האמריקאית וגם "עושר העמים", נוצרה זיקה בין רעיון החירות לבין הכלכלה המודרנית. אלא שבעוד אז לא הייתה לציבור הרחב גישה לשווקים, כיום שוקי ההון הגלובליים, בהיקף שמתקרב ל־300 טריליון דולר, מאפשרים ליותר אנשים להשתתף בצמיחה.
בלקרוק, שצמחה במקביל להתפתחות הזו, מזהה כי במרבית העולם התהליך עדיין בראשיתו, וכי הרחבת הנגישות להשקעות עשויה לחזק את הקשר בין אזרחים לבין הכלכלה שבתוכה הם פועלים.
התרעות פיקוד העורף