המהלך הזה בולט במיוחד על רקע העובדה שטורקיה הייתה בשנים האחרונות דווקא אחד הרוכשים הגדולים של זהב, והגדילה את יתרותיה מכ-400 טונות בשנת 2020 לכ-660 טונות בשנה שעברה. למרות זאת, הלירה המשיכה להיחלש ואיבדה יותר מ-85% מערכה מול הדולר מאז 2020, מה שמעלה סימני שאלה לגבי יעילות ההתערבות.
מאנק מדגיש כי לא כל מכירה של בנק מרכזי היא בהכרח שלילית לשוק, אך יש הבדל בין מכירה מתוכננת לבין מכירה שנכפית על רקע לחץ. "הערכנו השנה שנראה מכירות יזומות לצורך איזון מחדש של הרכב היתרות", הוא אומר. "אבל מכירות כפויות, כמו במקרה של טורקיה, מדאיגות יותר, כי הן נעדרות מרכיב של שליטה ועלולות להימשך כל עוד הלחץ נמשך".
במקביל, גם באירופה מתגבשות תוכניות שעשויות להשפיע על השוק. בפולין שוקלים למכור חלק מיתרות הזהב כדי לממן הוצאות ביטחוניות, אך מדובר במהלך מורכב יותר מבחינה משפטית ופוליטית. הבנק המרכזי אינו רשאי לממן ישירות את הממשלה, ולכן נבחנת אפשרות למכור את הזהב, לממש רווחים, ובהמשך לרכוש אותו מחדש. לפי ההערכות, גיוס של כ-13 מיליארד דולר ידרוש מכירה של לפחות 95 טונות.
למרות ההתפתחויות, מאנק אינו משנה את התמונה ארוכת הטווח. "אנחנו ממשיכים לראות ביקוש משמעותי מצד בנקים מרכזיים לזהב", הוא אומר, "ומתייחסים למקרה הטורקי כחריג". עם זאת, הוא מדגיש כי בטווח הקצר התנודתיות צפויה להישאר גבוהה, לפחות עד שהשוק יתייצב ויתבהרו כיווני הפעולה של שחקני המפתח.
התרעות פיקוד העורף