1
כמחצית מהמתגוררים הישראלים באמירויות עזבו מאז פרוץ המלחמה עקב שיגורי הטילים והכטב"מים האיראניים בחודש האחרון, מה שערער את תחושת הביטחון של הקהילה הישראלית והביא לרצון לחזור לישראל. חלק מהישראלים ייעדו פעמיהם למדינות אחרות.
האמירויות נבנו על יסודות של ביטחון אישי, תיירות - כולל הסעדה ומלונאות, חברות תעופה מהמשובחות בעולם עם יעדים רבים ורווחיים, יציבות פיננסית, יציבות משטרית, שירותים כולל הייטק, סחר בינלאומי רחב, מהמערב ועד דרום מזרח אסיה, תוך שימוש בנמלים חדישים ויעילים - הכל עם אופק מבטיח, שלאורך שנים גם קיים את ההבטחה, הודות לתבונתם של השליטים, שהשקיעו את ההון שהופק ממאגרי הגז בהקמת אימפריה כלכלית בלב המדבר - מול איראן השיעית והמיליטנטית. האמירויות הפכו בשנים האחרונות יעד להשקעות זרות ישירות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה והאנרגיה המתחדשת.
הישראלים קיבלו מעמד של תושבי קבע היות שביקשו ליהנות ממשטר המס הנוח באמירויות, כלומר לשלם פחות מיסים מאשר בישראל. השכר באמירויות פטור ממס, מס הכנסה על חברות הוא אפס עד לרווחים של 375,000 דירהם בשנה, סכום השווה ל־102,138 דולר.
בנוסף, שער החליפין של האמירויות קבוע לאורך שנים על 3.6725 דירהם לדולר אמריקאי. כל אלה משמעם מדינה מסבירת פנים לישראלים מבחינה פיננסית.
המס על הרווח מעל הסף האמור נמוך, רק 9%, לעומת מס מנדטורי בישראל של 23%. רווחי הון פטורים ממיסים, ואין מיסי עזבון. המע"מ, מס חדש יחסית, עומד רק על 5% על מרבית הסחורות והשירותים. ישנם אזורי סחר חופשי שבהם המיסים עומדים על אפס, וחברות בינלאומיות פועלות שם כדי ליהנות מהפטור.
בדצמבר 2021 אושררה אמנה בין ממשלת מדינת ישראל וממשלת איחוד האמירויות בדבר מניעת כפל מס והתחמקות ממיסים, בזיקה למיסים על הכנסה, לאחר הסכמי אברהם שהאמירויות השכילו לחתום עליהם. האמנה דומה בעיקרה לאמנות למניעת כפל מס שישראל חתומה עליהן עם עשרות מדינות בעולם.
הסחר בין ישראל לאמירויות שגשג גם לטובת הישראלים שפועלים ופעלו באמירויות, המשמשות צינור כניסה לישראל עבור סחורות שאינן יכולות לעיתים להגיע ישירות מארץ המקור. היבוא מהאמירויות בשנת 2024 עמד על 2.75 מיליארד דולר, והיצוא אליה - על חצי מיליארד דולר.
בשנת 2025 היבוא מאיחוד האמירויות עמד על 2.57 מיליארד דולר, והיצוא על 0.634 מיליארד דולר. הסחר עם האמירויות כמו החליף את טורקיה מאז הסכמי אברהם, בעוד טורקיה שוקעת לאינפלציה וקושי לממן את עלות האנרגיה.
2
אז הישראלים ראו אפס מס או מיסים נמוכים מאוד וחשבו שמצאו את הנוסחה הסודית. למה להיות פראייר ולשלם מס אפקטיבי שיכול להגיע בישראל 50% עד 52%, שאלו, אם אפשר לשמור על רמת חיים גבוהה באמירויות – גם אם המחירים יחסית גבוהים מפני שכמעט הכל מיובא.
70% מהסחורות מיובאות דרך מצר הורמוז, שנחסם עתה. המשק האמירתי חזק ויציב לאורך שנים, ומי שמשחק לפי כללי המשחק חי בנעימים, עם ביטחון משפחתי, עסקי וכלכלי. באמירויות חייבים להקדיש סכומים ניכרים לחינוך, והוצאות המגורים, בין שמדובר בשכר דירה ובין שברכישת נכס, גבוהות ומגיעות לכ־40% מהוצאותיה של משפחה בדובאי או באבו דאבי. זוהי הוצאה גבוהה המחייבת הכנסה גבוהה קבועה.
אלא שהאמת היא שאותם כמה אלפי ישראלים מצאו מלכודת דבש, ועכשיו כשהיא נסגרת עליהם, הם נזכרים במדינת ישראל ואף מבקשים ממנה לחלץ אותם ואת משפחותיהם. היו שמועות, שקריות, כי השלטונות באמירויות ימנעו מזרים להוציא את הונם לחו"ל, מה שהלחיץ עוד יותר את מי שביקשו להוציא הון מהאמירויות בשל התגברות הסיכון, על רקע המלחמה האזורית המתרחבת.
כאמור, לא רק ישראלים ברחו: גם עשרות אלפי אירופאים ואמריקאים עזבו את האמירויות, וכן נמלטו משאר מדינות המפרץ מפחד המלחמה המלווה בטילים ובכטב"מים איראניים. כ־70% מהעובדים המקצועיים הזרים ברחו ממדינות המפרץ, כולל עובדים חיוניים לתעשייה המקומית.
מנגד, מרבית עובדי הכפיים וה"צווארון הכחול", שיש להם פחות אמצעים ורובם מדרום מזרח אסיה, נשארו לעבוד באמירויות ובמדינות המפרץ. מה שעלול לפגוע במדינות המפרץ הוא בריחת מוחות, כפי שאירע בהונג קונג בשנת 2022 בזמן נגיף הקורונה.
3
המתקפות של האיראנים על האמירויות באו בזמן ממש לא טוב מבחינתם, שכן הנדל"ן בעריה המרכזיות של האמירויות בלאו הכי נמצא בהיצע מופרז. קיימת תוכנית למסירת כ־110,000 יחידות דיור השנה, אולי 120,000, כפול מהממוצע השנתי, מה שיוצר לחץ כלפי מטה על המחירים. פוטנציאל הירידה במחירי הנדל"ן השנה עומד על 15%.
מניות חברות הנדל"ן באמירויות קרסו, וישנם גם מחפשי הזדמנויות מהעולם השועטים על מציאות כדי ליהנות מהירידה במחירי הנדל"ן, בעיקר היוקרתי. השלטונות האמירתיים פיקחים, ועל רקע המלחמה הנוכחית הכריזו על הקלות בתחום התושבות: זרים יוכלו לשהות בחו"ל מעל 181 יום בשנה, ועדיין ליהנות מהטבות המס ומהפטורים שהאמירויות מציעות לזרים.
האמירויות נפגעו מכך שעשרות אלפי טיסות בהן ובמדינות המפרץ בוטלו, מה שהביא לירידה חריפה במספר התיירים והשוהים בבתי המלון היפים, הנוחים ומנקרי העיניים. בתי הקפה כמעט נטושים, אף שהעובדים מחכים ללקוחות כדי למזער נזקים. בנקים בינלאומיים ביקשו מעובדיהם לעזוב את המדינות המפרציות או להמשיך את עבודתם מרחוק - וכך גם חברות בתחום הטכנולוגי.
דרישה זו מהעובדים באה בעיקר לאחר שהאיראנים הודיעו כי מוסדות מסחריים אמריקאיים באמירויות הם יעד לגיטימי למתקפותיהם. עלות הביטוח עבור אוניות הפועלות מנמלי האמירויות ומנמלי התעופה שלהן נסקה, עול על המשק המקומי.
השלטונות האמירתיים לא רוצים להפסיד את מה שהפך למרכז פיננסי, וייתכנו עתה הקלות על זרים כדי שיחזיקו כספים באמירויות. דובאי בלבד ריתקה בשנים האחרונות כמות אדירה של בעלי הון, מאות מיליונרים ועוד 20 מיליארדרים, ובסך הכל 9,800 מיליונרים, שהכניסו למערכת הבנקאות המקומית 63 מיליארד דולר - סכום חיוני למערכת הבנקאות ולמשק האמירתי.
עיקר העשירים שנמצאים עתה במצור הם הבריטים, שאם יחזירו את כספם והונם למולדתם, יהיו חשופים למס כבד בגין נכסיהם בכל העולם, בעיקר כשבבריטניה מכהנת ממשלה סופר־סוציאליסטית. מפחד שלטונות המס של הזרים במדינות המקור שלהן, ישנם מיליונרים החושבים להעביר את הונם אף לטביליסי שבגיאורגיה. יש המבקשים שלא להיכנס לפאניקה וממתינים לתוצאות המלחמה.
אפשר להניח כי עשירים ישראלים תושבי האמירויות לא יחזרו במהרה לישראל, אלא יחפשו יעד חדש להשתקע בו עם משטר מס ידידותי יותר מבישראל, שעול המס בה נמצא בעלייה מתמדת בשל הצורך לממן את המלחמות. החשש של הישראלים המחפשים מקלטי מס הוא בעיקר על רקע השינוי שעלול לפקוד את ישראל לאחר הבחירות, בלי קשר לזהות המפלגות שיזכו להקים ממשלה.
הפחד הוא כי לאחר הבחירות הממשלה תיענה, ולו חלקית, לשאיפתו של נגיד בנק ישראל להכביד את עול המס כדי למנוע את המשך העלייה ביחס החוב לתוצר ובגירעון בשל צורכי מימון המלחמה.
לעומת זאת, עקב אכילס של קטאר, מממנת הטרור העולמית, נגלה בפני העולם, ושיתוק חלק אדיר ממתקני הנזלת הגז הטבעי גורר הפסדים של עשרות מיליארדי דולרים. הצלחה של ישראל במבצע שאגת הארי תאפשר בעוד מספר שנים, יש לקוות, להחזיר לאיזון את תקציב הביטחון בישראל, שעתה ממריא לכיוון של מעל 8% מהתוצר.