בהודו נערכים לקיץ, כאשר באזורים מסוימים צפויות הטמפרטורות לטפס מעל 45 מעלות, אך עוד לפני שיאי החום, המלחמה מול איראן כבר מתחילה להשפיע על אחד המוצרים הבסיסיים ביותר עבור מיליוני בני אדם: מים בבקבוקים. לפי דיווח של BBC, תעשיית המים בבקבוקים בהודו, שהיקפה מוערך בכ-6 מיליארד דולר, נתונה תחת לחץ גובר בשל קושי בהשגת חומרי גלם חיוניים ועלייה חדה בעלויות הייצור.
לפי הדיווח, בחודש שעבר העלתה חברת ביסלרי, מובילת השוק, את המחירים ב-11%, כך שמארז של 12 בקבוקי ליטר התייקר ב-24 רופי (0.81 ש"ח). גם מותגים נוספים, בהם Bailley ו-Clear Premium Water, העלו מחירים. נתוני "Data for India" שצוטטו בכתבה מצביעים על כך שכ-15% ממשקי הבית העירוניים וכ-6% ממשקי הבית הכפריים בהודו נשענים על מים בבקבוקים לצורכי שתייה.
עבור רבים, בעיקר באזורים כפריים, מדובר במוצר יקר ממילא, אך נגישות למים נקיים ממשיכה להיות בעיה חמורה בחלקים רבים במדינה, במיוחד בקיץ, בשל מחסור במים, זיהום מי תהום ופערי תשתיות.
לדבריו, מחיר ה"פריפורמים" עלה מ-115 רופי לקילוגרם לכ-180 רופי (6.05 ש"ח) לקילוגרם, ובמקביל נרשם גם מחסור באספקה. הוא הוסיף כי כ-20% ממפעלי ייצור הבקבוקים במהאראשטרה הפסיקו זמנית את פעילותם. עם זאת, לפי BBC, חלק מהחברות והספקים עדיין סופגים בשלב זה את העלויות, ולכן מחירי הבקבוקים לצרכן נותרו ברובם ללא שינוי: בקבוק ליטר אחד נמכר בכ-20 רופי, ובקבוק של חמישה ליטרים נמכר בכ-60 עד 70 רופי. אלא שלדבריו, בלימת ההתייקרות על ידי החברות אינה יכולה להימשך לאורך זמן, ואם המצב יחמיר, הצרכנים ירגישו בכך ישירות.
גם מחירי בקבוקי הזכוכית זינקו בכ-20%
המשבר אינו מוגבל לפלסטיק. לפי הדיווח, גם יצרני הזכוכית בהודו נפגעים מהמלחמה. התאחדות מבשלות הבירה של הודו, המייצגת בין היתר חברות בינלאומיות כמו היינקן וקרלסברג, מסרה בחודש שעבר לרויטרס כי מחירי בקבוקי הזכוכית זינקו בכ-20%, וכי פנתה למדינות השונות בבקשה לאשר עליית מחירים של 12% עד 15% לבירה. גם קונפדרציית חברות המשקאות האלכוהוליים במדינה ביקשה, לפי הדיווחים, להעלות מחירים.
חלק מהחברות, ובהן Vitrum Glass, עברו להשתמש בנפט כדי להתמודד עם המחסור בגז, אך גם כאן נרשמת פגיעה, משום שמחירי הנפט הגבוהים מעלים את עלויות הייצור. במקביל, ממשלת הודו אמנם הדגישה כי אספקת האנרגיה במדינה נותרה יציבה, אך לפי הדיווח, מסעדות ועסקים ברחבי המדינה כבר נאלצו להיסגר מאז תחילת המלחמה בשל מחסור בגז בישול. מחנק האנרגיה משפיע גם על תעשיות הקרמיקה והדשנים, בעוד ענף התעופה מתמודד עם זינוק חד במחירי הדלק הסילוני.
"המצב חמור", אמר שט ל-BBC. לדבריו, מים ותרופות הם מוצרים חיוניים, ולכן גם ירידה קלה באספקה עלולה לגרור השלכות משמעותיות. במילים אחרות, המלחמה במפרץ כבר אינה נוגעת רק לשוקי האנרגיה הגלובליים, אלא גם לחיי היומיום של צרכנים בהודו, שמשלמים יותר על בקבוק מים פשוט דווקא בעונה שבה הוא נחוץ יותר מכל.
התרעות פיקוד העורף