בתוך חודש אחד בלבד זינק מחיר נפט מסוג ברנט בכ-50% והגיע לכ-119 דולר לחבית, בעוד שמחירי הגז הטבעי באירופה עלו בכ-85%. גם בארה"ב נרשמה עלייה של כ-35% במחירי הדלק הקמעונאי, ובאסיה כמעט שולש מחיר הסולר. במקביל, מחירי דלק המטוסים הכפילו את עצמם, מה שמכביד על ענף התעופה ועל שרשראות האספקה הגלובליות.
בתחום החקלאות נרשמת עלייה במחירי הדשנים, זאת למרות עונת חקלאות שנחשבת ל"נוחה". מדינות המפרץ אחראיות ל-19% מיצוא הדשנים החנקניים בעולם ול-36% מנפח האוריאה, כאשר ערב הסעודית מדורגת כיצואנית הפוספט הרביעית בגודלה. מאחר שגז טבעי מהווה 80% מעלות ייצור הדשנים, העלייה במחירו מובילה ישירות להתייקרות המוצרים; מחיר טון אוריאה גרנולרית (FOB המזרח התיכון) עלה ב-37% לרמה של 665 דולר.
נכון לעת זו, השפעת המחירים מורגשת בעיקר בקרב חקלאים בארה"ב (ש-21% מיבוא הדשנים שלה שלה מגיע ממדינות המפרץ), אך היא עשויה להתרחב למדינות המסתמכות על ייבוא משמעותי מהמפרץ, בהן הודו (המייבאת משם 63% מהדשנים החנקניים שלה) וברזיל (24%). בנוסף, המצב משפיע על מדינות שלישיות כמו מרוקו, יצרנית סלע הפוספט הגדולה בעולם, התלויה בייבוא גופרית ממדינות המפרץ לצורך תהליכי הייצור שלה.
בתחום המתכות, האלומיניום מסתמן כאמור כבעל רמת הסיכון הגבוהה ביותר בעקבות המתיחות הגיאופוליטית. חסימת מצר הורמוז משפיעה באופן ישיר על מדינות המפרץ, האחראיות ל-8% מייצור האלומיניום העולמי, ומונעת מהן לייצא את תוצרתן או לייבא חומרי גלם חיוניים כגון בוקסיט ואלומינה.
ב-16 במרץ הודיעה חברת "אלומיניום בחריין" (Alba), המייצרת כרבע מהתפוקה האזורית, על הפחתה של 19% מהייצור שלה - נתון המהווה כ-5% מסך הייצור האזורי הכולל. במקביל, גם חברת Mosal במוזמביק עצרה את פעילותה על רקע עלויות האנרגיה הגבוהות. כתוצאה מהתפתחויות אלו, מחירי האלומיניום ממשיכים במגמת עלייה של כ-11.5% בחודש האחרון והגיעו לרמה של 3,500 דולר לטון, נתון המשקף עלייה של 25% בחישוב שנתי.
הדוח מצביע גם על שונות אזורית גבוהה במחירי האנרגיה. בעוד שבארה"ב העלייה מתונה יחסית, באסיה ובאירופה נרשמות קפיצות חדות יותר, בין היתר בשל תלות גבוהה יותר בייבוא אנרגיה ובנתיבי שיט העוברים במזרח התיכון. במקביל, פגיעות בתשתיות אנרגיה באזור, לצד שיבושי תנועה במצר הורמוז, ממשיכות להפעיל לחץ על השווקים.
התמונה הכוללת שמצטיירת מהדוח היא של שוק סחורות שנמצא תחת לחץ מתמשך, כאשר השפעות הגיאופוליטיקה אינן נותרות בשוק האנרגיה בלבד אלא מתפשטות לתעשייה, לחקלאות ולצרכן הסופי, ומעלות את הסיכון לגל התייקרויות רחב יותר בחודשים הקרובים.