הגישה של טראמפ למשבר שונה בתכלית מזו של קודמיו. בניגוד לג'ורג' בוש האב, שראה בארה"ב אחראית לזרימה חופשית של נפט לטובת הכלכלה העולמית, טראמפ הפגין אדישות מוחלטת בנאומו לאומה: "ארה"ב כמעט ואינה מייבאת נפט דרך מצר הורמוז... יש לנו שפע". המסר לאירופה ולמזרח אסיה היה חד משמעי: תקנו מאיתנו, או שתובילו בעצמכם את המהלך לפתיחת המצר.
מהפכת פצלי השמן הפכה את אמריקה למעצמת אנרגיה, והממשל ממנף זאת עד תום. ה"וול סטריט ג'ורנל" מציין כי ארה"ב מספקת כיום 57% מייבוא הגז הטבעי הנוזלי (LNG) של האיחוד האירופי, שתפס את מקומה של רוסיה. שליטה דרמטית זו מאפשרת לטראמפ לאיים בחרם מסחרי על מדינות כמו ספרד, שסירבו לאפשר לכוחות אמריקאיים להשתמש בבסיסיהן לתקיפה באיראן.
עם זאת, בשוק האנרגיה מזהירים כי לאסטרטגיה הדורסנית הזו יש מחיר. שימוש בייצוא אנרגיה כנשק מדיני עלול להרתיע בעלות ברית ולדחוף אותן לחפש חלופות יציבות יותר – בדיוק הלקח הכואב שרוסיה למדה על בשרה. ארה"ב אולי שולטת כרגע בברז העולמי, אבל בעולם הגיאופוליטי, אף תלות אינה נצחית.