העשור האבוד הפך לארבעה: המשבר היפני חוזר למרכז הבמה

גולדשטיין מתאר תהליך ארוך שנים, ומזכיר כי "המצב הנוכחי ביפן התחיל למעשה בסוף שנות ה-80, בהתחלה קראו לו העשור האבוד, והוא בעצם נמשך בעוצמות משתנות עד היום, זה כבר הרבה יותר מעשור אחד".  לדבריו, מאז אותה תקופה הכלכלה היפנית מצויה בתהליך מתמשך של היחלשות.

---

אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הדמוגרפיה. "ביפן האוכלוסייה מצטמצמת, מספר המתים גדול יותר באופן עיקרי מאשר הנולדים, הביקושים מצטמצמים, כוח העבודה מצטמצם", הוא מסביר. המשמעות היא פגיעה מתמשכת בפעילות הכלכלית, לצד לחץ הולך וגובר על מערכות הרווחה.

בניגוד למדינות מערביות אחרות, יפן כמעט ואינה מאזנת את המגמה הזו באמצעות הגירה. מדובר במדינה סגורה יחסית, עם היקף נמוך מאוד של מהגרים ואחוזים נמוכים עוד יותר של קבלת אזרחות. כך, במקום לחדש את כוח העבודה באמצעות כניסה של עובדים צעירים מחו"ל, האוכלוסייה ממשיכה להצטמצם באופן טבעי.

התוצאה היא מחסור מתמשך בעובדים, ירידה בביקושים המקומיים, והעמקת הלחץ על מערכת הפנסיה. "אם פחות ופחות צעירים חוסכים לפנסיה והרבה יותר מבוגרים זקוקים לפנסיה, אז המערכת לא יכולה לממן את עצמה", אומר גולדשטיין. לצד זאת, החוב הציבורי של יפן כבר הגיע לרמות קיצוניות. "יחס החוב תוצר ביפן הוא מעל ל-250 אחוז, אין כזה דבר בעולם, זה רמות מפחידות", הוא מדגיש.

על רקע זה, משבר האנרגיה הנוכחי פועל כמכפיל כוח. "ועל כל הדברים האלו מתלבש עכשיו משבר האנרגיה", אומר גולדשטיין, ומסביר כי התלות הגבוהה של יפן בנפט מהמזרח התיכון הופכת אותה לפגיעה במיוחד לעליית מחירים.  לדבריו, גם לאחר סיום הלחימה, השוק לא צפוי לחזור במהירות לאיזון, שכן "להחזיר את האוניות והמכליות זה לא ייקח יומיים, זה ייקח זמן".

וכאן מתחברת גם העלייה בתשואות עליה כתבנו קודם. "מה שהשוק אומר, שיהיו לזה השלכות על מחיר הכסף ביפן, זאת אומרת התשואות יעלו והתחילו באמת לשקף בצורה יותר נכונה את הסיכון האמיתי", אומר גולדשטיין. בהתאם לכך, הוא מעריך כי לא מדובר בתגובה זמנית אלא בתהליך רחב יותר וש"כנראה שהעלייה של התשואות ביפן היא תהליך שתלווה אותנו עם עליות וירידות לאורך זמן ניכר, עד שהריבית תתכנס למשהו שמשקף את החוב העצום של המדינה הזאת".

במקביל, יפן מנסה להתמודד עם הלחץ גם דרך שער החליפין. "מה שהם עושים כרגע הם מחלישים מאוד את הין, כמו שארה"ב עשתה עם הדולר כדי להחזיר חובות שהערך האמיתי שלהם יותר נמוך", הוא אומר, אך מדגיש כי "גם לזה יש גבול".

בסופו של דבר, לדבריו, השווקים כבר מאותתים על שינוי כיוון. "מתי שהוא בעצם עליית הסיכונים תשתרשר לעליית ריבית וזה מה שלאט לאט מתרחש", תהליך שמסמן מעבר מסביבה של ריבית נמוכה לאורך שנים למציאות פיננסית מחמירה יותר עבור הכלכלה היפנית.