עם זאת, בהשוואה למבצע "עם כלביא", התמונה מקבלת פרופורציות שונות. למרות היקף פגיעות רחב במערכה הנוכחית שנמשכה יותר מחודש, במבצע הקודם, שנמשך כשליש מהזמן בלבד, הוגשו כ-53,500 תביעות, כמעט כפול מהיקף התביעות הנוכחי. גם היקף הפיצויים משקף את הפער: כ-2.9 מיליארד שקל ב"עם כלביא" פיצויים שולמו על ידי מס רכוש, לא כולל תביעות שעדיין פתוחות וכספים נוספים שהוזרמו לשיקום סורוקה ומכון ויצמן, לעומת הערכות של 1-1.5 מיליארד שקל "בלבד" במערכה הנוכחית.
ועדיין, למרות הנזק המצומצם יחסית לעומת "עם כלביא", אזרח שביתו נפגע ב"שאגת הארי" מוצא את עצמו עומד בפני אותה סיטואציה: פער בין הציפייה לפיצוי מהיר ומלא לבין המציאות בשטח.
לדברי גולדווסר, המדינה לא ערוכה לכמות כזו גדולה של תביעות ואין מספיק שמאים שיתמודדו את מספר הפונים. המשמעות היא שגם לאחר הפסקת האש, חלק מהנפגעים ממשיכים להמתין. "אין כיום מספיק שמאים כדי להתמודד עם היקפים כאלה", היא מוסיפה. "אם נחזור ללחימה מתמשכת, המדינה תצטרך להגדיל את המערך, אחרת זמני הטיפול יתארכו משמעותית".
התהליך עצמו כולל דיווח לרשות המסים, מיון לפי סדר עדיפויות, הגעת שמאי ואישור הצעת מחיר לתיקון. אלא שכאשר אלפי תביעות מצטברות בזמן קצר, גם שלבים בסיסיים מתעכבים. על רקע זה, גולדווסר ממליצה לנפגעים להקפיד על תיעוד מלא כבר מהרגע הראשון. צילום של זירת הפגיעה, כולל סרטון, תיעוד מפורט של הנזק והגשת תביעה מידית יכולים לקצר את משך הטיפול. במקרה של נזק לרכב, מומלץ לצרף גם אישור היעדר תביעות מאתר "הר הביטוח".
החוק מוסיף גם תוספת פיצוי עבור כל ילד עד גיל 18, אך גם היא מוגבלת לסכומים נמוכים יחסית לכל קטגוריה. לכן הפער בין הנזק האמיתי לפיצוי עלול להיות גדול מאוד. "מי שיש לו בית עם ציוד יקר מגלה מהר מאוד שהפיצוי לא משקף את החיים האמיתיים שלו".
לכן המדינה מאפשרת להרחיב את הכיסוי בתשלום, באמצעות הצהרה על שווי התכולה. אלא שהמחיר מפתיע רבים, והוא לעיתים אפילו גבוה יותר מביטוח תכולה רגיל - וזאת למרות שהוא מכסה הרבה פחות סיטואציות של פגיעה. הסיבה לכך אינה מסחרית ולא נובעת מכך שהמדינה היא מונופול בתחום, אלא נובעת מהסיכון הלא פרופרציונלי שהמדינה לוקחת על עצמה לעומת חברות הביטוח המסחריות. "אין בעולם מבטחי משנה שמבטחים נזקי מלחמה", מסבירה גולדווסר.
ובכל מקרה, בהינתן שאתם שוקלים להרחיב את הביטוח, יש נקודה שחשוב לקחת בחשבון - מדובר בביטוח קלנדרי. כלומר, הפוליסה מסתיימת בסוף השנה האזרחית, ללא קשר למועד שבו הצטרפתם. מי שרוכש את ההרחבה בינואר מקבל שנה מלאה של כיסוי, אך אם הוא יצטרף באמצע השנה הוא ישלם את אותו סכום עבור תקופה קצרה יותר.
במציאות של הפסקת אש שברירית ואי ודאות ביטחונית, ההשלכה ברורה: ההמתנה על הגדר בציפייה לראות אם תפרוץ מלחמת איראן 3 אינה מוזילה את הביטוח, אלא להפך - היא מקטינה את התמורה שמקבלים עבור אותו תשלום. לכן מי שמתלבט אם להרחיב את הכיסוי צריך להביא בחשבון לא רק את הסיכון הביטחוני, אלא גם את מבנה המוצר עצמו, שהופך לפחות משתלם ככל שמתקרבים לסוף השנה.
התרעות פיקוד העורף