הקלת כללי ייצוא הנשק של יפן צפויה לחולל שינוי דרמטי בזירה הביטחונית הבינלאומית, ולעורר עניין גובר ממדינות באירופה ובאסיה - מפולין ועד הפיליפינים. לפי דיווחים ברויטרס, המהלך מגיע על רקע חוסר ודאות גובר סביב מחויבותה הביטחונית של ארצות הברית לבעלות בריתה, לצד לחצים גוברים על תעשיית הנשק האמריקאית בעקבות המלחמות באיראן ובאוקראינה.
למרות מדיניות ההסתגרות היחסית, יפן מחזיקה בתעשיית ביטחון מתקדמת, הנשענת על תקציב של כ-60 מיליארד דולר בשנה, ומסוגלת לייצר מערכות מתקדמות כגון צוללות ומטוסי קרב. כעת, עם פתיחת השוק לייצוא, מדינות כמו פולין והפיליפינים - הנמצאות בתהליכי התחמשות והמודרניזציה - מביעות עניין גובר ברכישת ציוד יפני.
בין העסקאות הראשונות שעל הפרק נמצאת אפשרות לייצוא פריגטות משומשות לפיליפינים, המתמודדת עם מתיחות ימית מול סין בים סין הדרומי. לפי גורמים רשמיים, העסקה עשויה להוות פתח לשיתופי פעולה נוספים, כולל מערכות הגנה מפני טילים. במקביל, נבחנים שיתופי פעולה ביטחוניים בין יפן לפולין בתחומים כמו לוחמה אלקטרונית והגנה מפני רחפנים.
המהלך היפני מעורר עניין גם בקרב מדינות אירופה, שמבקשות להפחית את תלותן בארצות הברית בתחום הביטחוני. דיפלומטים אירופים ציינו כי חוסר הוודאות במדיניות האמריקאית, לצד עומס על קווי הייצור, מגבירים את הרצון לגוון מקורות אספקה. גם חברות יפניות מובילות, בהן טושיבה ומיצובישי אלקטריק, כבר החלו להרחיב פעילות, לגייס עובדים ולהגדיל קיבולת ייצור כדי לענות על הביקוש הצפוי.
עם זאת, המהלך אינו נטול מחלוקות. חלק מהחברות היפניות חוששות כי כניסה עמוקה יותר לשוק הנשק תפגע בתדמיתן בקרב צרכנים אזרחיים. בנוסף, עדיין קיימים פערים בין המדיניות הממשלתית לבין נכונות המגזר העסקי להיכנס לשוק הבינלאומי.
לצד זאת, יפן צפויה להמשיך ולהגביל ייצוא נשק לאזורי לחימה פעילים, אך גם מדינות כמו אוקראינה כבר מזהות פוטנציאל לשיתופי פעולה, בעיקר בתחום פיתוח טכנולוגיות רחפנים. במקביל, גורמים בינלאומיים מעריכים כי השינוי במדיניות עשוי לסמן מעבר הדרגתי של יפן ממעמד פציפיסטי מובהק לשחקן פעיל יותר בזירה הגיאופוליטית והביטחונית.