הריבית בבריטניה ירדה במהלך 2025 מ-4.75% ל-3.75%, אך מאז נותרה ללא שינוי, כאשר המסר המרכזי מבנק אנגליה הוא זהירות. "הקלה מהירה מדי עלולה להצית מחדש אינפלציה, אבל שמירה על ריבית גבוהה לאורך זמן עלולה להכביד על הצמיחה".
גם נתוני האינפלציה מחזקים את התמונה הזו. לאחר ירידה הדרגתית, האינפלציה חזרה לעלות לכ-3.3% בתחילת 2026, בין היתר על רקע מחירי האנרגיה. במקביל, שוק העבודה מאותת על התמתנות, שיעור האבטלה מתקרב ל-5%, קצב עליית השכר נחלש ומספר המשרות הפנויות בירידה.
ברמה המבנית, שם טוב מצביע על אתגרים עמוקים יותר. "בריטניה מתמודדת עם שילוב של פריון נמוך, עלויות מימון גבוהות ולחץ פיסקלי. זהו תמהיל שמגביל את היכולת לייצר האצה כלכלית ומחייב את הבנק המרכזי לפעול בזהירות".
מול התמונה הזו, מדינת ישראל מציגה דינמיקה שונה לחלוטין. "פער הריביות בין השקל לפאונד, שעומד כיום על כ-0.25% לטובת השקל, אולי לא דרמטי, אבל הוא משקף שינוי כיוון לעומת תחילת 2025", אומר שם טוב. "הפער הזה משתלב עם תנועה רחבה יותר, השקל מתחזק לא רק מול הפאונד, אלא גם מול הדולר, האירו ומרבית המטבעות המרכזיים".
"הפאונד נחלש בכ-18% מול השקל בשנה האחרונה, הדולר ירד לרמות שלא נראו מאז שנות ה-90, והאירו נמצא במגמה דומה. זה שילוב של זרמי הון לישראל, ירידה בפרמיית הסיכון, פעילות חזקה מאוד בהייטק ובביטחון, לצד חולשה יחסית של מטבעות בעולם".
המשמעות, לדבריו, ברורה במיוחד למשקיעים. "שקל חזק משנה את נקודת הכניסה לשווקים הגלובליים. נכסים פיננסיים בבריטניה, בארה"ב ובאירופה נסחרים כיום במחיר מטבעי בבריטניה, בארה"ב ובאירופה נסחרים כיום במחיר מטבעי נוח יותר במונחי שקל לעומת התקופה האחרונה. כלומר, גם אם מחירי הנכסים עצמם לא ירדו עבור המשקיע המקומי הם הפכו זולים יותר באופן משמעותי למשקיע הישראלי".
עם זאת, הוא מציין כי השאלה המרכזית כעת היא לא רק מה יקרה לפאונד, אלא עד כמה השקל יוכל להישאר ברמות החוזק הנוכחיות. "חלק מהמהלך כבר מתומחר בשווקים, ובטווח הבינוני סביר לראות תנודתיות ואף תיקון מסוים מול מטבעות שונים. יחד עם זאת, כל עוד זרמי ההון לישראל נמשכים והסיכון הביטחוני יורד, השקל צפוי להישאר חזק יחסית לכלל המטבעות".
התרעות פיקוד העורף