נייג’ל פרג’, מי שנחשב למועמד מוביל להחלפתו של קיר סטארמר, ניצב במרכז סערה פוליטית חדשה לאחר שנחשף כי קיבל בשנת 2024 מתנה אישית בסך 5 מיליון ליש״ט ממיליארדר הקריפטו כריסטופר הארבורן, כפי שפורסם בדיווח בפייננשל טיימס. החשיפה, שהגיעה חודשים לפני קידום קו מדיניות של המפלגה להפחתת רגולציה בתחום הנכסים הדיגיטליים והקלות מס משמעותיות על עסקאות קריפטו, עוררה טענות חריפות מצד מפלגות האופוזיציה בבריטניה בדבר ניגוד עניינים אפשרי והשפעה של אינטרסים פרטיים על עיצוב מדיניות ציבורית. הפרשה מציפה מחדש את הדיון הרגיש סביב הקשרים בין הון, פוליטיקה וטכנולוגיות פיננסיות חדשות, ומציבה את פרג’ תחת ביקורת ציבורית ופוליטית גוברת.
במפלגות הלייבור והליברל-דמוקרטים טוענים כי מדובר במקרה מובהק של ניגוד עניינים. יו״ר הלייבור אף כינה את המקרה "ברור וחד משמעי", והזהירה מפני מצב שבו תרומות או מתנות בהיקפים כה גדולים עשויות להשפיע על עמדות פוליטיות ועל קבלת החלטות של מפלגות. גם בליברל-דמוקרטים הועלתה ביקורת חריפה, תוך הדגשה כי עצם סמיכות הזמנים בין קבלת המתנה לבין קידום מדיניות מקלה על תחום הקריפטו מעוררת שאלות מהותיות לגבי טוהר המידות במערכת הפוליטית הבריטית. ההאשמות מתמקדות בעיקר בקשר האפשרי בין תרומות פרטיות לבין קידום רפורמות כלכליות משמעותיות, ובשאלה האם ניתן להפריד באופן מלא בין השניים.
רפורם UK הציגה בשנה שעברה מתווה מדיניות הכולל הקלות מס משמעותיות על תחום הקריפטו, לרבות הפחתת מס רווחי הון והקמת רזרבת ביטקוין ממשלתית. במקביל, התברר כי לפרג’ עצמו יש השקעות אישיות בתחום, כולל החזקה בחברת Stack BTC, המתמקדת ברכישה והחזקה של ביטקוין. שילוב זה בין השקעות פרטיות לבין קידום מדיניות ציבורית בתחום דומה מעצים את הביקורת הציבורית, אף כי אין טענה רשמית להפרת חוק בהקשר זה. מתנגדי המהלך טוענים כי מדיניות מסוג זה עלולה להיטיב יתר על המידה עם שוק הקריפטו על חשבון אפיקי השקעה מסורתיים, בעוד תומכי פרג’ מציגים אותו כמי שמקדם חדשנות פיננסית ומבקש להציב את בריטניה בחזית התחום המתפתח.
לצד המתנה שנחשפה כעת, נרשמו תרומות משמעותיות נוספות מצד גורמים בעולם הקריפטו לרפורם UK. הארבורן עצמו תרם בעבר 12 מיליון ליש״ט למפלגה, סכום שהציב אותו כאחד התורמים הבולטים בהיסטוריה הפוליטית הבריטית. בנוסף, איש הקריפטו בן דלו תרם כ-4 מיליון ליש״ט. היקף התרומות הגבוה עורר דיון ציבורי נרחב בשאלת מידת ההשפעה של בעלי הון על סדר היום הפוליטי, במיוחד כאשר מדובר בתחומים חדשניים ורגישים כמו מטבעות דיגיטליים. מבקרים טוענים כי ריכוז תרומות כזה עשוי ליצור תלות עקיפה בין מפלגות לבין תורמים מרכזיים, גם אם הדבר אינו מעוגן באופן פורמלי או משפטי.
ברפורם דוחים בתוקף את הטענות לניגוד עניינים או להשפעה חיצונית על מדיניות המפלגה. לדברי דוברי המפלגה, כל המדיניות מגובשת באופן עצמאי ואינה מוכתבת על ידי תורמים או משקיעים פרטיים. עוד נטען כי המתנה התקבלה בתקופה שבה פרג’ לא היה בפעילות פוליטית מלאה, וכי אין כל קשר ישיר בין התרומה לבין הקו המדיני הנוכחי של המפלגה. למרות זאת, הדיון הציבורי סביב הפרשה נמשך ומעמיק, כאשר במוקדו שאלות רחבות יותר על שקיפות, אתיקה פוליטית והגבול בין תרומות לגיטימיות לבין השפעה פסולה על קבלת החלטות במדינה דמוקרטית.