איראן העבירה את תשובתה באמצעות פקיסטן, המשמשת כמתווכת בין הצדדים. על פי סוכנות הידיעות האיראנית תסנים, ההצעה כללה דרישה לסיום מיידי של הסכסוך ולהתחייבות שלא יתבצעו תקיפות נוספות מצד ארצות הברית וישראל נגד איראן. אלא שטראמפ דחה את הדברים על הסף, וכתב ברשתות החברתיות כי קרא את תגובת מה שכינה "נציגי" איראן, אך אינו מקבל אותה. לדבריו, מדובר בתגובה "בלתי מתקבלת על הדעת לחלוטין".
התגובה האמריקאית החריפה הספיקה כדי להקפיץ את מחירי הנפט בשווקים. מדד הנפט הבינלאומי ברנט עלה ב־4.1% והגיע ל־105.50 דולר לחבית, בעוד הנפט הגולמי הנסחר בארצות הברית עלה ב־4.4% ל־99.80 דולר. העלייה החדה משקפת את חשש המשקיעים מהמשך הלחימה ומהיעדר פתרון דיפלומטי קרוב למשבר.
הפסקת האש שהוכרזה בתחילת אפריל, במטרה לאפשר זמן לשיחות שלום, נשמרה עד כה ברובה, אף שנרשמו חילופי אש מזדמנים. ב־21 באפריל הודיע טראמפ על הארכת הפסקת האש ללא הגבלת זמן, כדי לאפשר לאיראן להציג "הצעה מאוחדת". כעת, לאחר דחיית ההצעה האיראנית, גובר החשש כי חלון ההזדמנויות הדיפלומטי מצטמצם.
גם חברות מערביות גדולות נהנו מהמגמה. בחודש שעבר דיווחה BP כי רווחיה בשלושת החודשים הראשונים של השנה יותר מהוכפלו, בעוד Shell הודיעה בשבוע שעבר על זינוק ברווחיה. בכך הופכת המלחמה באיראן, לצד המשבר במצר הורמוז, לא רק לאירוע ביטחוני ודיפלומטי מרכזי — אלא גם לגורם שממשיך לעצב מחדש את שוק האנרגיה העולמי.
התרעות פיקוד העורף