על פי נתוני נציבות המסחר בחוזים עתידיים על סחורות בארצות הברית, הקרנות כמעט שילשו מאז תחילת הסכסוך את ההימורים נטו שלהן על שמן סויה, המשמש לייצור ביודיזל. במקביל, בתירס, המשמש לייצור אתנול, חל שינוי חד בפוזיציות: הקרנות עברו מהימורים על ירידת מחירים לרמת ההימורים החיוביים הגבוהה ביותר שנרשמה השנה. המהלך משקף שינוי מהיר בתפיסת הסיכון של המשקיעים. אם בתחילת המשבר עיקר תשומת הלב הופנתה לנפט ולגז, כעת נראה כי הסוחרים מזהים פוטנציאל התייקרות גם במוצרים חקלאיים הקשורים ישירות לתחליפי אנרגיה ולייצור דלקים ביולוגיים.
ההיגיון הכלכלי מאחורי המהלך ברור: ככל שמחירי הנפט עולים וככל שגדל החשש משיבושים באספקת הדלק, כך מתרחב התמריץ לחפש מקורות אנרגיה חלופיים. תירס, סוכר ושמנים צמחיים הופכים בתרחיש כזה לנכסים אסטרטגיים יותר, משום שהם משמשים בסיס לייצור אתנול וביודיזל.
במקביל, החשש המרכזי בשווקים נוגע לשיבושים ממושכים במצר הורמוז. הסגירה הכמעט מוחלטת של המצר לוחצת גם על אספקת הדשנים העולמית, לאחר שלפני הסכסוך עברו בו עד שליש מיצוא דשני החנקן הנסחרים בעולם. לצד זאת, ירידה בזרימת הגז פגעה בייצור דשנים במקומות נוספים. המשמעות היא שהמשבר אינו מוגבל למחירי האנרגיה בלבד. מחסור בדלק מייקר את עלויות החקלאות, את ההובלה, את העיבוד ואת הבישול של מזון. במקביל, התייקרות או מחסור בדשנים עלולים להכביד על החקלאים ולהשפיע בהמשך גם על מחירי התוצרת.
אם המגמה תימשך, ההשפעה עלולה להיות רחבה יותר מעלייה נקודתית במחירי הנפט. היא עשויה לכלול גם התייקרות של חומרי גלם בסיסיים, דלקים ביולוגיים, דשנים ועלויות הייצור וההפצה של מזון. בכך, המלחמה מול איראן הופכת לא רק למשבר אנרגיה, אלא גם לגורם שמערער את היציבות בשווקים החקלאיים.
התרעות פיקוד העורף