החברה לא זכתה להזמנה גדולה מסין כמעט עשור, בעוד סין רכשה מטוסים מהמתחרה העיקרית שלה, איירבוס. טראמפ לא פירט אילו דגמי מטוסים יירכשו, אך אנליסטים העריכו כי מדובר במאות מטוסי 737 Max הנמכרים ביותר של החברה. בואינג והבית הלבן לא הגיבו מיד לדיווח. מניית בואינג ירדה ביום חמישי ב-4.73% ועלתה ב-0.29% במסחר המאוחר.
אורטברג אמרה בשיחת משקיעים בחודש שעבר כי הפסגה בין ארה"ב לסין עשויה להיות "הזדמנות משמעותית עבורנו", שעשויה לכלול הזמנת מטוסים. "אני לא אתן לכם את מספר המטוסים, אבל זה מספר גדול", אמר.
זאת, על אף היריבות האסטרטגית, ואולי דווקא בגללה. לצד התלות ההדדית הגוברת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם (ארה"ב עם תמ"ג של 30.7 טריליון דולר וסין עם כ־19.6 טריליון דולר נכון ל־2025), התמקדו שיחות טראמפ־שי בליבת האיומים וההזדמנויות של שתי המעצמות: התיווך הסיני מול איראן והסכם הגרעין, מגבלות היצוא על מינרלים קריטיים, הבנות בתחום הבינה המלאכותית, עסקאות בואינג (כולל מטוסי MAX 737) והסיכונים הגוברים במרחב האינדו־פסיפי, ובמיוחד, בזירה הטאיוואנית.
החוזה החדש אינו קשור לתקיפות האוויריות המתמשכות של ארה"ב וישראל על איראן, כאשר משלוחים לא מתוכננים להתחיל במשך 36 חודשים, כך דיווחה מוקדם יותר בלומברג ניוז, תוך ציטוט של אדם שהמעורה בפרטים. בואינג סירבה להגיב לפנייתה של רויטרס.