בית הספר ווטסון ליחסים בינלאומיים וציבוריים באוניברסיטת בראון מעריך כי הפגיעה בצרכנים כתוצאה מעליית מחירי הבנזין והסולר בעקבות המלחמה עמדה נכון ליום ראשון בלילה על 41.5 מיליארד דולר - או 316 דולר לכל משק בית בארה"ב.
בטיימס מציינים כי השלכות מלחמת איראן זעזעו את הכלכלה הגדולה בעולם, דחפו את האינפלציה לרמתה הגבוהה ביותר מאז פלישת רוסיה לאוקראינה ויצרו בעיה פוליטית הולכת וגוברת עבור טראמפ.
"יכולנו לבנות את תשתיות התחבורה של העתיד, אילו לא היינו מבזבזים את הכסף הזה על עלויות דלק גבוהות יותר שנובעות ממלחמה שרוב האמריקאים כלל לא רוצים", אמר קולגן.
בטיימס מציינים כי מיצר הורמוז, שדרכו עוברת בדרך כלל חמישית מאספקת הנפט העולמית, סגור ברובו מאז שהחל העימות עם איראן בסוף פברואר. המחסור באספקה דחף את מחיר הנפט מסוג ברנט, מדד הייחוס הבינלאומי, ביותר ממחצית - לכ־110 דולר לחבית.
מחירי הבנזין בארה"ב זינקו ב־51% והגיעו ביום ראשון ל־4.51 דולר לגלון, לפי AAA - העלייה החדה ביותר מבין מדינות ה־G7. מחיר הסולר זינק ב־54% ל־5.65 דולר לגלון, קרוב לרמות שיא.
עוד צוין כי מחירי הדלק הגבוהים הזרימו גל של אינפלציה אל תוך הכלכלה, כאשר עלויות התשומות לייצור ולהובלת סחורות עלו. מדד המחירים לצרכן עלה באפריל בקצב המהיר ביותר זה שלוש שנים, ואילו המחירים הסיטונאיים טיפסו בקצב החד ביותר מאז 2022.
גל האינפלציה גם העלה את עלות החוב. משרד האוצר האמריקאי הנפיק בשבוע שעבר אג"ח ל־30 שנה בתשואה של 5% - לראשונה מאז 2007 - על רקע חששות המשקיעים מהתפרצות מחודשת של עליות מחירים.
בניסיון למתן את זעזוע האנרגיה, ממשל טראמפ שחרר כמויות שיא של נפט ממאגר הנפט האסטרטגי של ארה"ב, הקל מגבלות על ספנות ותקנות סביבתיות הקשורות לדלק, והציע להשעות את המסים הפדרליים על בנזין וסולר.
אבל הנשיא עורר סערה בשבוע שעבר, כשאמר כי גל האינפלציה המקומי אינו גורם לו לרצות לסיים את המלחמה "אפילו לא קצת". טראמפ אמר לעיתונאים ביום שלישי: "אני לא חושב על המצב הכלכלי של האמריקאים", והוסיף: "אני לא חושב על אף אחד. אני חושב על דבר אחד - אסור לנו לאפשר לאיראן להחזיק נשק גרעיני. זה הכול".
התרעות פיקוד העורף