כמה גורמים הצילו עד כה את שלטון א-סיסי במצרים - אך לא עוד

"כמעט בכל פוסט שכתבתי על כלכלת מצרים התמה הייתה, והיא עדין נכונה, 'מצרים בבעיה כרונית אבל יש לה 'קרשי ההצלה''. אבל המלחמה באיראן העמיקה את הבעיה ושמה בסכנה את קרשי ההצלה", כתב.

לאחר מכן, הסביר ופירט: מה הבעיות של כלכלת מצרים?

"קרשי ההצלה המצריים בעיקר כללו סיוע מבחוץ: הלוואות, השקעות וסיוע ישיר מטעם מדינות המפרץ וקרן המטבע הבינלאומית, בשיעורים של עשרות מיליארדים שמתחדשים מדי כמה שנים. הכסף שנכנס מאפשר לייצב את הכלכלה. כדוגמה בולטת, ב-2024 איחוד האמירויות הודיעה על השקעה של 35 מיליארד דולר בחוף הצפוני של מצרים (ראו הדמיה בתמונות), בעצם סוג של השתלטות על אזור זה תמורת כסף שמצרים צריכה", כתב.

"אז ממשבר למשבר, מצרים לא קורסת, והיא גם מצליחה להשתקם בזכות הסיוע. אבל בגלל המשברים גם לא מצליחה לצמוח משמעותית למרות רפורמות כלכליות משמעותיות (ובלי המשברים? זה תרגיל היפותטי נחמד)", הוסיף.

"ואז הגיעה המלחמה באיראן.

כלכלית, זה משבר שנראה מוכר. לפחות 3-4 כאלה בדיוק מאז 2020. Here we go again. אין לנשיא מצרים סיסי דקה לנשום. מחירי הייבוא עולים, נפט במחסור, ישראל מקפיאה לתקופה את העברת הגז, ופחות ספינות עוברות בסואץ (יש קשר כמובן בין הורמוז לסואץ וחשש מבאב אלמנדב). ומצרים היא בדיוק מהמדינות בעלות הפרופיל שנפגעו הכי הרבה מהמשבר באיראן: יבואניות אנרגיה, רגישות לתנודות בתיירות ובשרשרות אספקה וחסרות מט"ח.

"ואכן, כ-10 מיליארדי דולרים של השקעות נזילות ("hot money") מיד יצאו ממצרים עם פרוץ המלחמה, המטבע נחלש והבורסות ירדו. יש גם פגיעה בייצוא, שכן מדינות המפרץ הן כחמישית מהייצוא המצרי.

"חלקית, מצרים הגיבה ב-'פלייבוק' המוכר שלה למשברים כאלה. כבר מתורגלת. העלאות מחירים זהירות. רכישת גז נוזלי יקר יותר. צעדי חסכון (למשל כיבוי מזגים בקניונים). הלוואות במט"ח כדי לשמור על רזרבות מספקות. המשברים הנשנים גם הובילו לצורך בכריות נזילות מספקות בבנק המרכזי ובבנקים מסחריים, כולל במט"ח, והם באו יחסית מוכנים לזעזוע פתאומי.

"אבל המשבר שונה הפעם מסיבות גיאופוליטיות. איראן תקפה את מדינות המפרץ, והן ציפו שיתר מדינות ערב, בפרט מדינות כמו מצרים שקיבלו המון המון סיוע מהן, יתייצבו לצידן. אבל התגובה המצרית הייתה מאוד זהירה, לא לקחה את הצד המפרצי במפורש ואימצה סוג של ניטרליות. וזה בכלל משקף את הנטיה הזהירה בשנים האחרונות של מצרים, שניסתה גם להתקרב ליריבתה הקודמת טורקיה.

"אבל הפעם מדינות המפרץ לא אהבו את זה, בלשון המעטה. והן לא חסכו בחוסר שביעות רצונן מההתנהלות המצרית. התחושה המשוקפת הייתה של נטישת חברים ברגע האמת. תצרפו לזה את עלויות המלחמה על מדינות המפרץ, והמסקנה - לכשהמשבר הבא במצרים יקרה, האם מדינות המפרץ יהיו מוכנות לשים סכומים דומים לחלץ את מצרים מהמשבר כפי שעשו כבר כמה פעמים? כנראה פחות.

"ואולי מצרים מודעת לזה, ולכן מדיניותה הכלכלית היא עוד יותר זהירה הפעם. מה שמצרים למשל עושה, בשונה מפעם שעברה, זה לתת לשוק לעשות את שלו באשר לשער המטבע המצרי, הלירה\ג'ניה. אז באופן לא טיפוסי, רואים את הלירה נחלשת, בכ-12% מפרוץ המלחמה (ראו גרף), בלי מעורבות משמעותית של הבנק המרכזי. בפעמים הקודמות, שער הלירה היה קבועה, למעט תקופות ייעודיות של פיחות פתאומי ומבוקר (מעין "מדרגות" פעם בכמה שנים, כאשר היום יש תנודות יומיות).