בהצעת החוק כינתה את הסנקציות ״אמצעי להשגת מטרות פוליטיות שונות״. ״סירוב לתת ללקוח כל שירות בשל הטלת עיצומים על אותו לקוח מצד מדינה זרה או חבר מדינות זרות, דינו כדין סירוב בלתי סביר לתת שירות״, מציעה סון הר מלך, תוך שהיא מסייגת את עצמה, ״הוראות סעיף קטן זה לא יכולו אם נקבע במפורש במסגרת הטלת העיצומים כי מתן השירות בישראל מהווה הפרעה של אותם עיצומים״.
במערכת הבנקאית חוששים מאוד מהאפשרות שהממשלה תאשר דרך לעקוף את הסנקציות, וזאת משתי סיבות. האחת, והקיצונית ביותר, היא שהמערכת הפיננסית בישראל תיתפס כמי שלא ממלאת אחר ההנחיות הבינלאומיות, מה שיוביל להחרמתה ולהוצאתה ממערכת הסליקה הבינלאומית (SWITF).
"יש לכך משמעויות מסוכנות", טוען בכיר במערכת הבנקאית, "הסרה שלנו מהקהילה העולמית אומרת בפועל שאנשים לא יוכלו לבצע את העסקאות הבינלאומיות הפשוטות ביותר, אפילו לא הזמנה ב׳אלי אקספרס׳. פשוט נהיה מבודדים".
האפשרות השנייה שרואה הבכיר היא שאימוץ חקיקה מקילה בנושא, עלולה להוביל דווקא לסנקציות נוספות: "משום מה הפוליטיקאים לא רואים בכך עניין שצריך לסגור מאחורי הקלעים ובצורה דיפלומטית, והם קושרים את עצמם באירוע הזה. אם אני משרד האוצר האמריקאי, ואני רואה שהבנקים מעגלים פינות בהוראת הממשלה, הרי שיכול מאוד להיות שאשקול להטיל סנקציות נוספות, אולי גם עליהם".
לפני מספר חודשים, לאחר שורת צעדים שננקטו נגד אותם מתנחלים, הוחלט במערכת הבנקאית להחמיר את העיצומים, להקפיא נכסים ובמקרים מסוימים אף לנעול לחלוטין את חשבונותיהם. זאת כתוצאה מחשש של הבנקים שמא חשד בינלאומי לניסיונות עקיפה של הסנקציות עלול לגרום לכך שינותקו ממערכת הסליקה הבינלאומית.
"מקווים מאוד שההצעה הזאת לא תעבור את ועדת השרים, ושהממשלה תבוא עם עמדה ברורה להתנגד לכך", אומרים במערכת הבנקאית, "אם היא תעבור בוועדה, הדבר היחיד שזה יעשה יהיה להצמיד לבנקים הישראליים תדמית שהם כלל לא מעוניינים בה, ולשדר שישראל לא אכפת סנקציות".
התרעות פיקוד העורף