לפי דו"ח בנק ישראל, התחזית הנוכחית נבנתה תחת ההנחה שההשפעה הכלכלית הישירה של המלחמה הגיעה לשיאה ברבעון הרביעי של 2023, ושהיא תימשך עד לסוף 2024 אך בעצימות הולכת ופוחתת. עבור 2025 ההנחה היא שלא יהיו השפעות לחימה מהותיות נוספות. כמו כן, אנו מניחים כי חלק הארי של המלחמה ימשיך להיות מוגבל לעזה. מטבע הדברים, התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות, בין היתר בנוגע למשך ואופי המלחמה בעזה והאפשרות להחמרה בחזית הצפונית, ובאשר להחלטות שתקבל הממשלה לגבי ההתמודדות התקציבית עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים מהמלחמה.
עוד נכתב בדו"ח כי בתחום הפיסקלי, הסיכונים לתחזית נובעים מאי ודאות ביחס להיקף ואופן מימון הוצאות הממשלה. ככל שהממשלה תחליט להגדיל יותר את ההוצאות ו\או להימנע מצמצום הוצאות אחרות, כך הגירעון והחוב צפויים לגדול יותר בהתאם. בתרחיש בו הממשלה תבחר שלא לבצע התאמות תקציביות במהלך השנים הבאות, תוך הגדלה משמעותית של הגרעון המבני, יחס החוב לתוצר צפוי להמשיך לעלות גם מעבר לאופק התחזית.
למדיניות כזאת צפויות להיות השלכות שליליות על המשק. אלו עלולות להתבטא בעלייה בפרמיית הסיכון של המשק ובתשואות האג"ח, בירידה אפשרית בדרוג האשראי, בפיחות בערך השקל, בעלייה של הריבית וכן בעלייה באינפלציה. בתרחיש כזה, נטל תשלומי הריבית על החוב יגדל עוד יותר במהלך השנים הקרובות, ובכך יתווסף לגידול בהוצאות הביטחון ובהוצאות האזרחיות. העלייה בריבית, לצד הפגיעה באמון השווקים, צפויים להוביל גם לדחיקת השקעות, מה שיביא לירידה בתוצר הפוטנציאלי ובצמיחה בשנים שלאחר מכן.