איך מבטיחים שבתקופת מלחמה לא יחסר לנו מזון? לפני ארבע שנים, בעיצומה של מגיפת הקורונה וסגירת הנמלים ושדות התעופה בכל העולם, התעורר בישראל שיח ציבורי בעניין ביטחון המזון של תושבי המדינה. אלא שדיבורים לחוד ומעשים לחוד: הרפורמה בחקלאות יצאה לדרך ומכסי היבוא הוזלו במטרה להוריד את יוקר המחיה. בפועל המחירים נותרו יקרים ומי שנפגעו אלו בעיקר החקלאים הישראלים. לא רק שלא נעשה דבר כדי להבטיח את ביטחון המזון של תושבי ישראל בחירום, אלא שחקלאים רבים נקלעו להפסדים עצומים, חלקם אף פרשו מהתחום. ואז פרצה המלחמה.
בבוקר 7 באוקטובר משמרת החליבה הראשונה ביישובי העוטף נתפסה בהפתעה גמורה. עשרות רפתות נהרסו, רפתנים מקומיים ופועלים תאילנדים נרצחו, חלקם נחטפו לעזה, גלונים של חלב נשפכו לצד בזיזה גדולה של ציוד. ולא רק הרפתות נפגעו, אלא דונמים של פירות וירקות עלו באש. גם בצפון הארץ, חקלאים ורפתנים לא הורשו להתקרב למטעים או לרפתות מחשש לביטחונם האישי.
הפועלים שנותרו בארץ מיהרו לעזוב ומדינת ישראל מצאה את עצמה לא רק בשתי חזיתות של לחימה, אלא במאבק רב־זירתי בכל הנוגע לגזרת המזון שלה. היחסים המעורערים עם טורקיה וירדן, שתי המדינות שמהן ישראל מייבאת בעיקר עגבניות, העלו שוב את הסוגיה של ישראל כמדינת אי שצריכה לדאוג לביטחון המזון של תושביה.
"אחרי שהבנו שאנחנו באירוע מורכב", מספר איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב, "ידענו שאם לא נמצא דרך לפתור את הבעיות הלוגיסטיות לא יהיו חלב וגבינות לתושבי מדינת ישראל. מצאנו את עצמנו אחרי שבוע בלבד מצליחים בקושי רב להפעיל את הרפתות בדרום ובצפון, אבל במאמץ משותף החזרנו את החליבות והתחלנו להפעיל מערך גדול של מתנדבים". שניידר מזכיר כי בשבועות הראשונים למלחמה נתקלו המחלבות בקשיים גדולים באיוש משמרות בגלל גיוס האנשים והציוד ובעיות הלוגיסטיקה במה שקשור לכניסה לאזורים שהוגדרו כשטח אש. "את האירוע הזה אנחנו מנהלים דרך החמ"ל של מועצת החלב והחמ"ל של משרד החקלאות מקצה לקצה, ומהר מאוד אנחנו רואים שאנחנו מצליחים לתת פתרונות על בסיס שעתי לכל מיני צרכים שעולים ומתגלים".
מה המצב כיום?
"לכל אורך התקופה לא חסרו חלב ולא גבינות. הענף הצליח להתגייס, ניהלנו הכל בצורה מרוכזת עם שיתוף פעולה של משרד החקלאות שנתן לנו גיבוי מלא, וזו רק ההוכחה שהענף יכול לספק ביטחון מזון לתושבי המדינה, רציפות אספקה ותפקוד שוטף. אני חושב שעמדנו יפה במבחן".
"רפתות הן המקור להתחדשות"
שניידר עדיין נרעש כשהוא מספר על מאורעות התקופה האחרונה: "הרפתות האלה והעובדים שהיו שם הם שמנעו את ההגעה של המחבלים גם למרכז הארץ. כל אחד ששותה חלב ישראלי צריך להבין שזה גם חלק מהעניין. אנחנו יודעים ומבינים שהרפתות הן המקור להתחדשות, היכן שיש רפתנים גם הקיבוץ יעבוד וצריך לדאוג להם. נתנו מכסות חלב נוספות לכרם שלום שנפגע מאוד קשה באירועים, ותקום ותהיה שם רפת אף על פי ולמרות הכל. כנ"ל בקיבוץ מנרה. נתנו להם מכסה נוספת עוד לפני שידענו מה הולך להיות שם. כיום הקיבוץ מפונה וכ־50% מהבתים הרוסים, אבל תקום רפת בקיבוץ מנרה. זה מה ששואב את ההתיישבות חזרה פנימה".
"עושים טלפון לארדואן"
לדברי אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות החקלאים, "הבעיה שלנו היא שיש במדינת ישראל בחלק ממשרדי הממשלה תפיסה שאומרת שאנחנו יכולים לבסס את ביטחון המזון של מדינת ישראל על יבוא".
"אם תכבי את כל האורות במדינה", אומר דורמן, "ותדליקי רק את האורות בהתיישבות החקלאית, את תראי שמרבית ההתיישבות שההורים שלי היו מכנים ההתיישבות העובדת, נמצאת בגבולותיה של מדינת ישראל. ולכן לא הכל כלכלה, לא פותרים את יוקר המחיה של מדינת ישראל באמצעות התעללות בחקלאים ובחקלאות. כבר הוכח שהורידו את המכס והמחיר לצרכן, הפלא ופלא, לא ירד. מישהו גרף את הסכום הזה באמצע לכיסו. אז זה לא הפתרון ובטח לא הפתרון לביטחון המזון".
התרעות פיקוד העורף