קיבוץ שניר בצפון מפונה כבר מפרוץ המלחמה. מלבד כיתת הכוננות בקיבוץ נותר שם גם חאלד אליאל, חקלאי מגדל בקר, או בשם הקולנועי של המקצוע – קאובוי. אליאל עובד כבר 8 שנים במרעה של שניר, לפני כן עבד עוד כמעט עשור בסאסא ויש לו עבר עשיר בעבודה עם בקר. כשאני שואלת אותו אם הוא לא מפחד, הוא מיד משיב בשלילה: "אני לא מפחד מאזעקות או מטילים. אני מאמין שיש מישהו ששומר עליי, אולי כי אני בסופו של דבר פה כדי לדאוג ולטפל בבעלי החיים. אנחנו בסוף עונת ההמלטות, נשארו עוד בודדות, בסוף זה לא נעים בלשון המעטה. אתה לא יודע אם אתה במלחמה או לא במלחמה, ובעלי החיים לא יודעים מה זו מלחמה או אזעקות ואנחנו חייבים להישאר פה ולטפל בהם".