שבעה חודשים חלפו מפרוץ המלחמה, וגם אם שוק העבודה או לפחות חלקו חזר לשגרה, אי אפשר להתכחש למשבר הגדול שבמסגרתו מאות אלפי אנשים גויסו למילואים, שבו הביתה וצפויים להיות מגויסים שוב - לפחות חלקם, לצד אזרחים רבים שעדיין מפונים מביתם. ובכל זאת, האוכלוסייה שהופכת לשקופה במיוחד בזמן משבר ונפגעת גם לטווח הארוך היא אוכלוסיית העובדים המבוגרים. אף שבמקרים רבים ביכולתם לתת מענה למחסור בעובדים, חלק מהמעסיקים רואים בהם עדיין את הבעיה ולא חלק מהפתרון.
"שלא יהיה שום ספק, זה עדיין קורה. למרות שאנחנו חושבים שאנחנו חברה נאורה שאין בה אפליות מגדריות מכל סוג, אנחנו עדיין רואים את ההשלכות של זה. אומנם הפערים בשנים האחרונות נסגרים, הפער המגדרי למשל, אבל עדיין לא סיימנו את המלאכה. נשים לצורך העניין, המשמשות באותו תפקיד כמו זה של גבר למשל, מרוויחות פחות. גילנות אגב, קיימת גם מצד העובדים עצמם בדיוק בגלל הסיבה הזו".
"גורם קריטי"
לפי נתוני הלמ"ס, שיעורי התעסוקה בקרב נשים וגברים בני 45 ומעלה החלו להתאושש החל מחודש דצמבר האחרון, אבל ד"ר אקסלרד מצביעה על כך שביחס לשנים קודמות עדיין אין התאוששות מלאה - וזה גם לא ממש נראה באופק. "הרבה פעמים למעסיק קל הרבה יותר בעת משבר לפטר קודם כל את המבוגרים. התובנה היא שאדם מבוגר, או בגיל קרוב לפנסיה ממילא, אוטוטו יכול לקבל קצבה, והפגיעה בו כביכול לא תהיה קשה כמו אצל אדם צעיר שהוא בעל משפחה צעירה וכיוצ"ב. ובכל זאת, לא נלקחת בחשבון העובדה שאדם צעיר יותר יכול בקלות גדולה יותר למצוא תעסוקה אחרת. מבחינת אנשים מבוגרים, אנחנו יודעים שתעסוקה היא גורם קריטי לשביעות רצון מהחיים, לבריאות קוגניטיבית ונפשית. לעובדה שיש לך בעבור מה לקום בבוקר, לגלות עניין, להישאר בסביבת אנשים. נעשו בנושא הזה לא מעט מחקרים הן כלכליים והן בתחומים אחרים".
"אז בסופו של דבר כל אדם עושה את השיקול של 'כמה שווה לי לעבוד כדי שלא יקצצו לי את הקצבה'. זה דבר שקיים בישראל ועוד בשבע מדינות בלבד. זה גורם לאנשים או לא לדווח או לעבוד בשחור או לא לעבוד בכלל או לעבוד פחות ממה שהם היו רוצים. האבסורד הוא שלפעמים זה קיצוץ קטן ולא משמעותי, אבל זה פוגע. בהיבט הכלכלי, אם המדינה תבטל את זה, זה עשוי להביא להגברת התעסוקה בגילים מבוגרים ובסוף לרווח נוסף".
הפגיעה בעובדים מבוגרים מתרחשת בעיקר במשברים גדולים, אבל ד"ר אקסלרד אומרת שלא צריך מגיפה או מלחמה כדי שהאוכלוסייה הזו תיפגע. "זה קורה גם באופן נקודתי. אם תיקחי מפעל או ארגון שצריך לקצץ, להתייעל, אז הנטייה היא קודם כל להציע תוכניות של פרישה מוקדמת".
"כמות העבודה בירידה"
"לפי נתוני הלמ"ס, כמות העבודה במשק הולכת וקטנה בצורה קונסיסטנטית בשנתיים האחרונות", אומרת דן הראל. "הייתה ירידה חדה בעקבות המלחמה ברבעון האחרון של השנה. בינואר האחרון ראינו עלייה מסוימת שהחזירה אותנו כמעט לרמה של הרבעון השני של 2023, אבל זה עדיין לא חוזר לרמות הגבוהות. וכשכמות המשרות שנפתחת קטנה יותר, המעסיקים נוטים קודם כל לבחור את האוכלוסיות שהם אוהבים - אנשים צעירים. אני יודעת שהרבה מעסיקים במשק לא חולקים את השקפת עולמי בעניין הזה, ולכן הפגיעה היא גדולה יותר. כמובן ככל שעובדים מבוגרים עוסקים במקצועות שיש בהם חסר, למשל עובדים סוציאליים או אחים ואחיות, כך הסיכוי שלהם למצוא עבודה הולך ועולה. אם אני מסתכלת בשוק התעסוקה באופן כללי הייתי מכלילה ואומרת שבתקופות כאלה האוכלוסיות המוחלשות יותר, כמו נשים חרדיות, עובדים מהחברה הערבית ומבוגרים, מתקשים יותר ויותר למצוא עבודה".בבב
התרעות פיקוד העורף