רבות דובר כאן על עליית מחירי המזון, הטואלטיקה והדלק. גם השיח הציבורי מבקר בחריפות את המגמה, ובצדק. אלא שבעיני פלטו, המייצג כאמור גישה אחרת, הגורם העיקרי להעלאות המחירים טמון דווקא בפעולות שבאחריות המדינה (העלאת מחירי הדלק, הארנונה, החשמל, העלאת שכר המינימום, ריבית בנק ישראל ועוד), הדוחפות את החברות להעלות מחירים. מעבר לכך, חלק מהאשמה טמונה גם בנו, האזרחים.
“ה'עליהום' הציבורי כלפי חברות עסקיות בישראל מופרז”, פותח פלטו. “על פי חוק החברות, כל חברה מחויבת למקסם את הרווחים שלה. זה אולי נשמע ‘לא חברתי’, אבל אנחנו חיים בחברה קפיטליסטית וזו התכלית של כל חברה עסקית ומה שמאפשר את קיומה והישרדותה. רווח הוא כמובן לא חזות הכל, אבל בסוף זו סוגיה של ביקוש והיצע”.
גם בעניין תקציב הביטחון יש לפלטו השגות. כמי ששימש בעבר כרפרנט הממונה על תקציב הביטחון במשרד האוצר, הוא טוען שההתנהלות שגויה ומדאיגה. “על פי ניסיוני, מה שרואים במספרים לא תמיד מבטא את מה שבאמת קורה”, הוא מסביר. “יש כמה פרמטרים בתקציב הביטחון שהם קריטיים. אני מתעלם כרגע מהוצאות המלחמה, ומתרכז ברמה הבסיסית בתקציב הביטחון עצמו. לצערי הרב, הכיוון שאליו הולכים לא מבשר טובות מכמה סיבות, כולל האווירה הציבורית, שמתחברת בסוף לחיפוש אשמים במלחמה. יהיה קל לומר שאחד האשמים זה התקציב הקטן, אף שאני משוכנע שאין שום קשר בין גודל התקציב להיערכות ולקונספציה, או להתמודדות שלנו במלחמה עצמה. אנחנו ניפול בנקודה הזאת של תקציב הביטחון הבסיסי, ויהיו לזה השלכות קשות על הכלכלה שנים קדימה. גם על היכולת שלנו להוציא תקציב על דברים אחרים, וגם בסופו של דבר על היכולת שלנו לצמוח ולהתקדם מבחינה כלכלית”.
בשנת 1982 שימש פלטו אחראי על תקציב הביטחון בזמן מלחמת לבנון הראשונה. “הפקנו לקחים ממלחמת יום הכיפורים”, הוא מספר, “הפרדנו את התקציב לשניים: תקציב ביטחון ותקציב להוצאות מיוחדות. זה עבד. הוצאות המלחמה הן חד־֫פעמיות, והתקציב חוזר לגודל הבסיסי שלו. כשזה לא קורה, זאת בעיה”.
אחת הבעיות הנוספות שמאתר פלטו בתקציב החדש היא אי־התייחסות לשוק ההון. “חוסר ההתייחסות הזה הוא אחד הפספוסים הגדולים, משום שבשוק ההון לא חסר כסף, לגופים המוסדיים יש לא מעט כסף, וההשקעה במדינת ישראל והחיסכון במדינת ישראל הם בין הגדולים בעולם. יש מספיק מקורות. כאן לא פעלו לדעתי מספיק כדי להשתמש בשוק ההון כמרכיב חשוב לצמיחה של הכלכלה בישראל, אף שהגשנו לא מעט תוכניות מסודרות למשרד האוצר שקיבל אותן בחיוב אך לא עשה דבר”.
נושא נוסף שמעסיק את המערכת הכלכלית הוא סכנת הריכוזיות של הגופים המוסדיים בישראל. פלטו טוען כי מדובר בעוד נושא שהממשלה לא מטפלת בו. “אנחנו מודאגים מזה. כמות המשקיעים הפרטיים בישראל לא גדולה, כמות הקרנות ההון סיכון בישראל לא גדולה, ומה שנוצר הוא שרוב הפעילות בשוק ההון מתבצעת על ידי הגופים המוסדיים. תוסיפי לזה רגולציה, שהרבה פעמים נותנת לגופים המוסדיים וטו בהחלטות של חברות ציבוריות, וכך נוצר מצב מסוכן מאד של ריכוזיות בתחום הזה. צריך לטפל בזה היום ולא לחכות עוד חמש או עשר שנים, ואז לעשות ועדת חקירה או להקים ועדה ממלכתית ולהגיד איך מגדילים את הגופים המוסדיים בשוק ההון”.
התרעות פיקוד העורף