השבוע דנה ועדת הכספים של הכנסת באחד הצעדים המשמעותיים שיינקטו כחלק מצעדי ההתכנסות והקטנת הגירעון בתקציב - מיסוי הרווחים הכלואים. מדובר בחוק שנוי במחלוקת, שגרר התנגדות רבה מצד המגזר העסקי והחברות שעתידות - לפי החוק המתוכנן - לשלם מיסים בשיעור גבוה יותר החל מינואר הקרוב.
רווחים כלואים הם רווחים של חברה או עסק פרטיים שאינם מחולקים כדיווידנד לבעלי המניות, אלא נשארים בתוך החברה לצורך מימון פעילות עתידית, השקעות נוספות, התרחבות או צמצום חובות. על הרווחים הכלואים משולם מס חברות, שעומד השנה על 23%, אך לא מס דיווידנד.
כעת, במטרה לגרום לחברות לשלם את המיסים הגבוהים הללו, מבקשים במשרד האוצר לאלץ אותן למשוך את הרווחים. במסגרת תקציב 2025, מתוכנן חוק שיחייב חברה שלא תמשוך את רווחיה הכלואים לשלם בגינם מס בשיעור 2% בשנה, למשך כל שנה שבה הם נצברים.
באוצר מעריכים כי מיסוי הרווחים הכלואים יניב הכנסות בשיעור של 10 מיליארד שקל - חלק לא מבוטל מצעדי ההתכנסות המתוכננים בתקציב, שמגיעים בסך הכל ל-35 מיליארד שקל. אולם בגופים המייצגים את החברות ואת המגזר העסקי ככלל, טוענים כי 10 מיליארד הם “המקרה הטוב”, והודיעו שייאבקו בהצעה.
“אם לא מכאן, נצטרך לקחת ממעמד הביניים”
גם אם החוק אכן צפוי לעבור שינויים כאלה או אחרים לאור ההתנגדות שעורר, במשרד האוצר לא מתכוונים לוותר עליו או לשנות אותו בצורה משמעותית.
בדיון שהתקיים ביום שלישי, אמר שר האוצר סמוטריץ׳: “אנחנו רוצים ללכוד את אותו כסף שהיה אמור להיות מחולק ולא מניע את גלגלי המשק, ולקבל את הרווח שמגיע למדינה. צריך להגיד שאם לא ניקח את הכסף מהקבוצה הזאת, נצטרך לקחת את זה ממעמד הביניים העובד. מדובר בצעד שיחסוך 10 מיליארד שקל ב-2025, ואז 5 מיליארד כל שנה. כל חלופה תהיה הרבה פחות צודקת ומוסרית”.
גורם באוצר אמר: “יש חוסר הבנה במגזר העסקי לגבי המהות. הכסף הזה לא הולך לבזבוזים, הוא הולך למימון המלחמה, השיקום, הוצאות הריבית. כשהמגזר העסקי בא ואומר שאנחנו פוגעים במשק, הוא לא מבין שיש מלבדו גם ציבור גדול שייכנס תחת צעדים שישפיעו עליו”.
מנגד, דובי אמיתי, יו״ר נשיאות המגזר העסקי ומהעומדים בראש המאבק בחוק, אמר ל”מעריב”: “מדובר בהצעת חוק קיצונית, שעל פי כל ההערכות שביצענו תוביל לפגיעה ישירה בהשקעות ובצמיחה של המשק הישראלי. יתרה מזאת, הצעה זו גובשה ללא בחינה מעמיקה של כלל ההשלכות הצפויות על המשק. לא קיימים נתונים ברורים שמראים בצורה מובהקת את ההכנסות מול דיכוי ההשקעות שאנו צופים לאור ההשפעות העתידיות של חוק זה”.
“מדברים על 10 מיליארד שקל בגבייה. חצי מהסכום הזה הוא בכלל פסיכולוגי”, תקף אמיתי. “חושבים שבעקבות הקנס שבמיסוי 2% על הרווחים, החברות יחלקו 35% דיווידנד ומזה יגיעו 5 מיליארד שקל. כלומר, בונים פה חקיקה שלמה על תזה פסיכולוגית ולא מתמטית”.
שחר תורג’מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, מסר ל”מעריב” כי “אם לא די בכך שבתקציב 2025 אין מנועי צמיחה, באוצר בחרו להכניס מסרס צמיחה לתקציב. שינוי שיטת המיסוי הדו־שלבית בעצם אומר לקחת משהו שעובד בכל העולם ולהמציא שיטה אחרת, שתשדר למשקיעים שהמיסוי הישראלי לא יציב ושכדאי לחשוב פעמיים לפני שמשקיעים בישראל".
"אנחנו מציעים לקבוע את השנה השישית כקובעת. עד חמש שנים ניתן יהיה לשמור רווחים ומהשנה השישית ומעלה רשות המיסים תוכל לכפות על חברה חלוקת דיווידנדים לבעליה”.