1. הנבחרת לא עולה שלב
למען האמת, התרגשתי. חשבתי שמדובר ביוזמה מרעננת בסבך הסיאוב כדי לבלום מאות מינויים פוליטיים בלי בושה. אפילו אני, כותב שורות אלה, נפלתי בפח והגשתי מועמדות לנבחרת. למרות התארים האקדמיים, ניסיוני הניהולי והיכרותי את המערכת העסקית, נכשלתי בקבלה למועדון.
בשנתיים האחרונות שמאז הקמת ממשלת הליכוד נפרצו כל הסכרים, ותופעת המינויים הפוליטיים הלכה והחריפה: קריטריונים לחוד, וחברים וקרובי משפחה לחוד. השיקולים הפוליטיים ניצחו, ובענק. הקריטריונים הקשוחים גם מנעו מבעלי תפקיד ראויים את הסיכוי לקבלת משרת דירקטור.
ויש עוד עשרות מקרים של מינויים פוליטיים ברכבת ישראל, בנתיבי ישראל, במשרד התחבורה ועוד – שעושים צחוק מהנבחרת. את המינויים מנסים להלבין באמצעות סחבת מכוונת, או בטריקים ושטיקים כמו מינוי "תואם נבחרת", "עוקף נבחרת", "תנאי כשירות מיוחדים" ו"החלטה חריגה".
אם כך, כבר אפשר להבין את הפרינציפ. הכלבים נובחים והשיירה עוברת. אז למה בכלל להתעקש לקיים את השקר הלבן המכונה "נבחרת הדירקטורים". הגיעה העת להסיר את המסיכות ולפוגג את מסך העשן מעל תהליך המינויים, הנעשה בכסות של שיקולים ענייניים לכאורה.
בתנאים אלה הנבחרת שוב אינה עולה שלב. האינטרסים הפוליטיים יגברו, ולעולם יינקטו כל התרגילים והתעלולים כדי להתגבר על היועצים המשפטיים, חוות הדעת המלומדות וכללי המשחק ההוגנים. אז שישחקו הפוליטיקאים לפנינו, ואת התוצאות של מעלליהם ישפטו התקשורת או מבקר המדינה. החוק קובע שחובת הנאמנות של דירקטור היא בראש ובראשונה לחברה, ולא לשום פוליטיקאי תאב שררה. במקרה שהדירקטור התרשל או סרח, פתוחה הדרך לתבוע אותו ואת החברה - ועל הדרך לגבות תשלום פוליטי גם מהשר הממנה. אם זה עובד בחברה בורסאית, אין סיבה שזה לא יעבוד גם בחברה ממשלתית.
2. תחזיות או לא להיות
בישראל ניתן למנות שלושה מקצועות בעלי רמת סיכון גבוהה במיוחד: הראשון, לטעמי, הוא עובדים/עוזר בלשכת נתניהו, אחריו ניצב טייס ריסוס, והשלישי הוא חזאי - לא של מזג האוויר אלא פיננסי.
במקצוע הראשון משלם העובד בלבד את מלוא המחיר, ובמקרה של פאשלה הוא נזרק לכלבים. טייס ריסוס שנפגע כתוצאה מטיסה בגובה אפס, נותר עם ביטחון כלכלי חלקי ובריאות לקויה לאורך זמן. מנגד, איכות תחזיתו של החזאי משפיעה במישרין על הכיס של כולנו.
לא אחסל חשבונות עם החזאים מבתי ההשקעות השונים, שפישלו בענק, ולא אחשוף שמות, כי מספרם גדול מנשוא. ועדיין קשה להתעלם ממופרכות התחזיות עצמן. 2024 נפתחה בהחלטת נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית ב־0.25%.
הריבית היא אחד המשתנים החשובים ביותר הקובעים את המגמות בשוק מטבע החוץ והבורסה. ההערכה הרווחת בתחילת השנה הייתה שיימשכו ירידות הריבית, ובסוף 2024 צפו כי היא תגיע ל־3.75%. הריבית כיום עומדת על 4.5%, ובינתיים אינה מתכוונת לזוז. בחלוף חודשי השנה ההערכות שופצו לשני הכיוונים.
לפני שלושה חודשים נרשם סוויץ' בעלילה, ומיטב החזאים, ואפילו הנגיד עצמו, לא היססו להזכיר אפשרות להעלאת הריבית בגלל קפיצת המדרגה באינפלציה. אלא שגם הערכה זו התנפצה בהמשך, והתחזית הפופולרית נכון לימים אלה היא להורדת הריבית ב־2025.
בבנק ישראל הניחו בתחילת 2024 שהאינפלציה ב־2024 תתכנס ליעד המחירים (1%־3%) ותסתכם ב־2.4%, ושב־2025 היא תרד ל־2%. אלא שהתחזיות העדכניות הגיעו זמן קצר לאחר מכן, ובאמצע 2024 כבר העריכו שהאינפלציה תחרוג מהיעד.
אך כמו כדור בדולח, שמנצנץ בכל פעם לכיוון אחר כשמזיזים אותו, כך הפכה ההערכה שהאינפלציה מתכנסת ליעד הממשלתי - לפופולרית בימים אלה. חלק מהחזאים חששו עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ששער החליפין של השקל־דולר ימריא ל־3.4 שקלים לדולר. בנק ישראל פתח את הברז ונאלץ בשבוע של 7 באוקטובר 2023 לפרוס רשת ביטחון למכירת עשרות מיליארדי דולרים. ואיפה נמצא היום הדולר? שער החליפין פסע השבוע בצעדי ענק לכיוון ה־3.5 שקלים.
ביחס לבורסה הפספוס היה ענק יותר. היו שניבאו התרסקות של שערי מניות נאסד"ק ועלייה בסיכון ההשקעה באיגרות החוב. בחלוף חודשי המלחמה ובהתקרב מועד הפסקת האש, תיקון המחירים בתל אביב הגיע בענק. בורסת נאסד"ק חגגה את אחת השנים הטובות ביותר אי־פעם.
תחזיות מקרו־כלכליות משפיעות על המשק כולו, כי מתוכן נגזרת תוכנית העבודה של כל חברה וחברה. אנשי מחלקת המחקר של בנק ישראל ועובדי הכלכלן הראשי באוצר אמורים להעריך נתונים מרכזיים כמו הצמיחה במשק, הגירעון, יחס חוב־תוצר, הכנסות ממיסים - ומכל אלה לגזור את התקציב. אלא שהשנה הם פישלו בענק, ואת הנחות העבודה שלהם אפשר לזרוק לפח.
שר האוצר אפילו התערב על כך שהגירעון לא יחצה את ה־6% - והפסיד בענק. ההנחות ביחס לצמיחה במשק התנפצו בזו אחר זו, ואיתן גם ההבטחות לאזרחים שלא להעלות מיסים. מנכ"ל חברה עסקית שהתייחס ברצינות לתקציב 2024 עלול בימים אלה להיפרד מכיסאו.
לנוכח קריסת תחזיות 2024, יש להצמיד לתחזיות 2025 לא רק כוכבית אלא כוכב לכת שלם. ועדיין, לחזאים יש נסיבות מקילות. 2024 החלה במלחמה נגד חמאס בעזה, נמשכה במלחמה נגד החות'ים בתימן, ובהמשך איראן הצטרפה למלחמה, ולבסוף גם חיזבאללה. ואם לא די באלה, השנה מסתיימת כשעל גורלה של סוריה העצמאית מוצב סימן שאלה גדול.
בכל מקרה, עוד לפני שנכנסים לתחום עתיר סיכונים זה, מן הראוי להצמיד לתחזית הניתנת על ידי בנק מסחרי, בנק השקעות או בית השקעות גילוי נאות לגבי האינטרסים השונים. התחזיות לא ניתנות לשם שמיים או על מנת להפוך את הכלכלן הראשי של אותו מוסד לגורו כלכלי בעל מוניטין עולמי.
סביר שאנשי ההשקעות באותו מוסד חשופים מראש לתחזיות אלה. הם פועלים מן הסתם בהתאם להמלצות (מה שנקרא "מדברים מהפוזיציה"). ועדיין, אחרי שהחזאים לא נמנעו ממתן תחזיות לשנת 2024 למרות אירועי 7 באוקטובר, הייתי חושב פעם נוספת לפני אימוץ תחזית לגבי 2025.
קשה מאוד לנבא את כיווני המערכת הפיננסית ב־2025, ועם זאת, אני מעז לנבא שלמרות הכל התחזיות ישוגרו כבר בימים הקרובים. זה התפקיד של בתי השקעות, כמו שאחריותי ככותב שורות אלה - להאיר את עיני הקוראים.
3. דילמת המחירים
מדד חודש נובמבר, שיפורסם ביום ראשון הקרוב, הוא האחרון שיפורסם ב־2024: מדד דצמבר יפורסם ב־15 בינואר 2025, ואז יהיה ניתן לסכם את האינפלציה השנתית. לפי מדד אוקטובר, האינפלציה מתחילת 2024 מסתכמת ב־3.9%, וב־12 החודשים האחרונים – ב־3.5%.
מרבית החזאים צופים לנובמבר מדד שלילי (על איכות התחזיות הכלכליות הרחבתי בקטע הקודם), בין השאר - בגלל ירידת מחירי הטיסות, האטה במכירות הקמעונאיות, שיורידו מחירים, התחזקות השקל לעומת הדולר, שתוזיל את מחירי היבוא, ואולי גם ירידה במחירי הדיור.
מעניינת במיוחד הסקירה של יונתן כץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות לידר. לדבריו, "בטווח הקצר מסתמנת ירידה חדה במחירי הירקות, ובחודשיים הקרובים צפויים מדדים שליליים. אנו צופים אינפלציה של 2.3% שנה קדימה. בנק ישראל עשוי להוריד את הריבית במהלך הרבעון הראשון של 2025. לאחר פרסום מדד ינואר הגבוה, צפויה ירידה חדה בציפיות האינפלציה. אנחנו ממשיכים לצפות לשלוש הורדות ריבית". אשרי המאמין.
גם העובדה שתקציב 2025 לא יאושר במועד משיקולים פוליטיים עשויה לבלום את המדדים. מינואר 2025 ייכנס לתוקף תקציב המשכי, בהתאם לחודשים המקבילים ב־2024, עם הצמדה למדד. הגבלת ההוצאה תביא בפועל לריסון בהוצאות ולהאטה בקצב הזרמת הכספים למשק.
כל הסימנים המעידים בפועל הם של מחירים העולים ללא הפסקה (שטראוס הייתה האחרונה שהעלתה מחירים) בגיבוי ממשלתי. צונאמי המחירים שבפתח השנה החדשה כולל את עליית המע"מ, מחירי החשמל, המים, הארנונה, חלק מעמלות חברות כרטיסי האשראי ועוד.
בנוסף, קיימים סימני שאלה בנוגע להתמשכות המלחמה, שהבולט שבהם הוא מה הולך להיות עם החזית הסורית. כל אלה יבואו לידי ביטוי מעשי בהחלטת הריבית של בנק ישראל, שתתקבל ב־6 בינואר 2025.
באותו המועד תפורסם גם תחזית מחלקת המחקר. ההסתברות להורדת הריבית לנוכח סימני השאלה המתרבים היא אפסית, למרות פערי הריבית המתרחבים בין ישראל לעולם. כל עוד הממשלה לא תפנים שגם היא חייבת להיכנס לאירוע, האירוע ייכנס בה. הריבית לא תרד, ונתנחם בכך שגם לא תעלה.
4. מבצע דני
המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי חשוף בשבועות האחרונים למתקפות פוליטיות הנוגעות לרווחי הבנקים, שהסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של 2024 בכ־22 מיליארד שקל. "הרווחיות היא גבוהה מדי. אחד ההסברים הוא כספים בהיקף של כחצי מיליארד שקל השוכבים בחשבונות עו"ש, מחציתם ללא ריבית. לרווחיות הגבוהה מתווספת תפיסה של חוסר הוגנות של הבנקים ללקוחות", הוא אומר.
"המערכת חייבת להפנים שההוגנות גם נוגעת לכספי הלקוחות, להזיז אותם מהעו"ש ולהציע להם מוצרי השקעה איכותיים", מוסיף המפקח בגילוי לב. "כמות הכספים בעו"ש מוגזמת ומהווה 30% מסך הפיקדונות. לפני עליית הריבית שכבו בעו"ש כ־60% מפיקדונות. הכסף אכן עבר לפיקדונות, אבל זה לא מספיק".
"בנוסף, הבנקים יחויבו להנגיש מידע לגבי סוגי פיקדונות נפוצים ואפשרויות ההשקעה בהם. במקביל הקלנו על היכולת להעביר כספים בין הבנקים. בשיתוף רשות ני"ע, אנחנו גם עובדים על הוראה דומה לזו שבפיקדונות לגבי כדאיות ההשקעה בקרנות כספיות. אנו נתחיל לפרסם מידע באתר 'קו המשווה' שלנו, על מחירים וריביות של בנקים שונים. מדובר בכלי חשוב המאפשר יכולת השוואה בהיבטים צרכניים, כמו עמלות בניירות ערך, ריביות וגם שביעות רצון מהבנקים. הכלי נותן ללקוח את האפשרות להשוות נתונים בצורה חכמה ולהחליט".
"האוצר שותף לתהליך, כי גם בהמלצות שלנו יש המון תיקוני חקיקה, וצריך את שיתוף הפעולה של האוצר ושל הכנסת. יש חסמי חקיקה שנוגעים גם למבנה התחרות - וצריך להסיר אותם. הוועדה התחילה לפעול ויושבת באופן רצוף, בלוחות זמנים שהוגדרו מראש".
"לבנקים שכבר פועלים יש תרומה לתחרות עוד לפני שהם התחילו לפעול בצורה משמעותית בשוק. הם הזיזו את החשיבה במערכת הבנקאית. הבנקים המסחריים מוטים יותר לטובת הלקוחות, ואני מאמין שבחלוף הזמן הבנקאות הדיגיטלית תצליח ליצור שינוי".
"בתחומי הדיור יש שני סוגי עסקאות: עסקת מימון, שבה הדייר משלם סכום ראשוני נמוך מאוד, והיתרה בסוף ללא קבלת משכנתה; ויש עסקאות שבהן חלק מסכום הרכישה מגיע דרך הלוואת קבלן. הסיכון המרכזי הוא שלקוחות נכנסים לעסקאות ללא הבנת המשמעות של תוספת התשלום.
"אנחנו מוטרדים במיוחד מהסיכון שקונים לא יוכלו בסוף הדרך לממש את העסקה, במיוחד אם תהיה ירידת מחירי דירות. בנוסף, כלל לא בטוח שבהמשך הדרך הם יקבלו את המשכנתה לקניית הדירה, ומה יהיו התנאים שלה. זה הסיכון המרכזי שראינו לאור הגידול המשמעותי בסוג זה של עסקאות מתחילת השנה. התחלנו לעקוב, והבנו שהקיפאון בשוק שאחרי המלחמה הניע את הקבלנים לתת תמריצים. בהתחלה עוד ראינו בכך דבר חיובי, אבל ככל שהתופעה המשיכה ללא קשר למלחמה, חששנו מהיווצרות סיכונים ארוכי טווח".
"גיבשנו את המתווה עוד לפני הפסקת האש, כי חשבנו שעוד לפני הסיוע הממשלתי יש מקום לתת הקלות לעסקים בצפון. אחרי הפסקת האש פרסמנו אותו רשמית".
התרעות פיקוד העורף