לדבריו "התקציב שעבר יחד עם צעדי המיסוי שעברו בכנסת, תרמו לאמון השווקים. חשוב מאוד שהתקציב יאושר ללא שינויים. כנגד כל סעיף שיגדיל את הגירעון לאחר 2025, יהיה חשוב לאמץ צעדי צמצום חלופיים".
את ההחלטה שלא להוריד את הריבית הסביר: "אנחנו מבינים את הנטל על משקי הבית אבל האינפלציה עדין גבוהה. הריבית היא הכלי הנכון להתמודדות עם האינפלציה שפוגעת בשכבות החלשות. להוריד את הריבית כרגע זה כמו לשפוך דלק כדי לכבות שריפה".
הנגיד הסביר את הרווחיות העודפת במערכת הבנקאית בהעלאות הריבית ולדבריו זה המצב גם בעולם. עם זאת הוא הודה שבישראל הרווחיות גבוהה מהממוצע ודרך המלך לשיפור המצב היא הגדלת התחרות דרך הכנסת שחקנים נוספים.
הנגיד הדגיש: "במידה והבנקים לא יפעלו לשיפור התחרות נדע לנקוט בצעדים הנכונים נגדם. עשינו מספר צעדים בתחום המשכנתאות שהורידו את הריבית והקמנו מאגר אשראי ובקרוב נרחיב את המאגר לעסקים קטנים".
בתשובה לשאלה האם אינו מתוסכל שהממשלה אינה מקבלת את עמדותיו הרחיב הנגיד: "המשק חייב להפגין אחריות פיסקלית. זה נעשה בתקציב 2024 וגם בתקציב 2025 עם התאמות של יותר מ-30 מיליארד שקל וזה התבטא בהורדת פרמיית הסיכון".
בנוגע לחוק ההשתמטות הוסיף: "מאחר שיהיה צורך בהגדלת כוח האדם בצה"ל וכדי להתמודד עם זה יש להרחיב את מעגל המשרתים. להארכת השירות יש עלות של 0.5% תוצר שהם כ-10 מיליארד שקל בשנה".
לדבריו "חוק גיוס אפקטיבי חייב לכלול היקפי גיוס שתואמים את צרכי הצבא, ולכלול תמריצים שליליים אישיים לאי התגייסות, כלכליים ואחרים".
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5% לשנה זו הפעם השמינית ברציפות. על פי תחזית בנק ישראל הצמיחה תסתכם ב-2025 ב-4% והאינפלציה הצפויה תהיה 2.6%. עד סוף השנה צפויה הורדת ריבית אחת או שתים.
התרעות פיקוד העורף