לפי הצעה של משרד העבודה והביטוח הלאומי לא תוכר יותר כל תאונה של עובד בדרכו לעבודה כ"תאונת עבודה". כל הנפגעים האלה (חלקם בתאונות קשות ביותר) לא יהיו זכאים יותר לגמלאות מהביטוח הלאומי כפי שהיה נהוג משך עשרות שנים.
נפגעים שנפצעו בדרך לעבודה ב"תאונת דרכים" יהיו זכאים כמובן לתבוע את ביטוחי החובה. אולם הולכי הרגל נוהגי אופניים, הקורקינטים, קלנועיות, וכל שנפגע בתאונה שאינה "תאונת דרכים" – לא יהיו זכאים לקבל תגמולי ביטוח לאומי.
גם כיום, לא נגרם לביטוח הלאומי נזק גדול מתשלום תגמולים אלה, שכן יש לביטוח לאומי זכות לתבוע את מבטחי הרכב בתביעת שיבוב. למעשה, מעוניינת המדינה לשלול זכות גדולה מהאזרחים. זכות שהאזרח בעצם משלם עבורה בדמי הביטוח הלאומי המופחתים משכרו. תשלומי האזרחים לביטוח לאומי לא יופחתו, ואפילו יגדלו. מצד שני, תילקח מהאזרחים זכות כספית מהותית. הפגיעה תהיה בעיקר בחלשים מביניהם, אלה הממהרים לעבודתם, אנשים קשי יום המשתכרים שכר נמוך.
על חברות הביטוח יפלו מגוון עצום של תביעות נוספות, וכן לא יוכלו לקזז את גמלאות הביטוח הלאומי מתביעות הפיצויים. תוצאה זו תגרום להטלת פרמיות ביטוח עצומות נוספות על האזרחים, שכן חברות הביטוח הן גופים פיננסיים, ולא ייספגו הפסדים וברור שיטילו תוספת זו על המבוטחים.
כלומר, הפגיעה באזרחים תהיה דו כיוונית. מצד אחד ישללו מהם זכויות של נפגעי עבודה בביטוח הלאומי, ומצד שני הם ייאלצו לנהל תביעות נזיקין קשות ומורכבות נגד חברות הביטוח שחלקן יסתיימו בהפסד. לחברות הביטוח ייגרמו הוצאות גבוהות בהרבה בכיסוי נזקים חדשים אלו, ובהעדר אפשרות ניכוי גמלאות הביטוח הלאומי והפרמיות על כל אלו יתגלגלו על האזרח.
כיום, החוק לא מחייב את המעביד לשלם עבור היעדרות עקב תאונת עבודה, שכן הביטוח הלאומי משלם. גם מבחינה זו ייפול העובד בין הכיסאות, שכן מצד אחד לא יהיה זכאי לגמלאות הביטוח הלאומי, ומצד שני לא יהיה זכאי לתשלומים מהמעביד.
משרד האוצר טוען כי הוא יחסוך מיליארדי שקלים מתיקון החקיקה. ברור שה"חיסכון" כולו יצא מכיסי האזרחים, ואפילו הרבה מעבר לכך. גם העומס העצום שיש כיום בבתי המשפט – יגדל משמעותית עקב ריבוי התביעות החדשות הצפויות.
במאמר זה לא כיסיתי ולו חלק מהמשמעות הכלכלית והמשפטית מתיקון כזה.
התרעות פיקוד העורף