"במשך שנה הפעלנו את המעבדה בתוך החממה בקרית שמונה, קלטנו עובדות, בוגרות מכללת תל חי, ואז פרצה המלחמה. מיד פינו אותנו, ובעזרת אחת העובדות, שפונתה מהבית, הקמנו מעבדה זמנית במרתף בבית ההורים שלה בגבעת אלה. אחרי שלושה חודשים, כשהייתה הבנה שהמלחמה ממשיכה, עברנו למעבדת קבע ברמת ישי. לאחר ההסכם על הפסקת האש עם לבנון החממה כמובן הציעה לנו לחזור. היו בחממה יתרונות גדולים. היינו שם עם חברות נוספות, יכולנו להתייעץ, היה גם ציוד משותף, שחסך לנו הרבה כסף. גם לעובדים זה היה יותר נחמד".
חברת "באונטיקה", שמפתחת חלבונים להארכת חיי מדף של מוצרי מזון, פעלה גם היא תחת החממה בקרית שמונה. דן שטיבל, מנכ"ל החברה, משתף בתחושותיו הדומות לאלה של לוטן: "עם פרוץ המלחמה, החברה עברה לאזור קיסריה. התמקמנו אצל כל מיני חברים שפתחו דלתות. באפריל עברנו לאזור תעשייה ציפורית ליד נוף הגליל, וביולי עברנו למקום אחר באותו אזור תעשייה. היו לנו שלושה מעברים במהלך המלחמה. זה משפיע על החברה בצורה מטורפת. המעברים האלה לא עושים טוב לציוד, למערכות, ואתה גם מאבד המון זמן, ששווה כסף. אבל היה חשוב לנו להמשיך קדימה".
חממת הפודטק Fresh Start נוסדה במסגרת תוכנית החממות של הרשות לחדשנות, והמשקיעים בה הם חברות "תנובה" ו"טמפו", פלטפורמת גיוס המשקיעים הגלובלית OurCrowd וקרן ההשקעות הגלובלית Finistere המתמחה בתחום המזון והחקלאות.
"ערב המלחמה הייתה פריחה", משחזרת ד"ר תמי מירון, מנהלת טכנולוגיה ראשית בחממה. "בבתי ספר בקרית שמונה ובאזור הגליל לימדו תכנים של פודטק. היו גם תוכניות יזמות בנושא לילדים ולבני נוער, שאנחנו היינו ספונסרים שלהן. החזון של המדינה היה להקים אזור של אגרי־פודטק באזור. בצפון יש מגוון חקלאות, וכל שרשרת המזון – מהשדה ועד הצלחת – קיימת באזור. גם מכון המחקר מיגל ומכללת תל חי, וגופים נוספים, כמו 'מרגלית סטארט־אפ סיטי', פעלו בנושא, ורשויות מקומיות, מועצות אזוריות וקרנות פילנתרופיות סייעו למהלך. המון אנשים טובים הגיעו כדי לגרום לזה לקרות. כולנו שיתפנו פעולה".
חממת Fresh Start החלה לפעול לפני ארבע שנים. "היו לנו עשרה סטארטאפים בשלבים שונים", מירון מפרטת, "מהם שלוש חברות שבגרו את תקופת החממה, גייסו גיוסי המשך, הרחיבו את הפעילות ונשארו באזור קרית שמונה. זה נורא חשוב, ולא מובן מאליו. זו בעצם ההגשמה של החזון – שאנשים יישארו בצפון והתעשייה תתפתח".
עד המלחמה, עבדו בחברות שתחת החממה קרוב ל־100 איש, רובם הגדול מאזור הצפון. "עם פרוץ המלחמה נאלצנו להתפנות", מירון מספרת. "העובדה שרוב העובדים היו מאזור הצפון לא שימשה לטובתנו. העובדים התפזרו במקומות שונים בארץ, חלק מהאנשים גויסו למילואים או נשארו בכיתות הכוננות. הסטארטאפים התמקמו בסופו של דבר בכל חלקי הארץ".
נכון להיום, אף אחת מהחברות שפעלו תחת החממה בקרית שמונה לא חזרה אליה. אבל קברניטי החממה מביטים קדימה והם גם פועלים בנושא. "הוועד המנהל שלנו, המשקיעים, החליטו שחוזרים", מגלה מירון. "צוות החממה, המנכ"לית נגה סלע שלו, האנליסטית ד"ר הדס סיבוני בנימיני, אשת התקשורת השיווקית ספיר חשמונאי, ואני, חזרנו לקרית שמונה כדי להקים את החממה מהתחלה".
"אנחנו עובדים במשותף עם חממת Fresh Start, מקבלים ממנה תמיכה מלאה ומאוד רוצים לחזור לקרית שמונה ולהמשיך להוביל את הפודטק בישראל מהצפון", אומר מיכאל גורדון, מנכ"ל חברת "בלו טרי" המפתחת טכנולוגיה להפחתת סוכרים במשקאות טבעיים. אבל גם הוא מפוכח: "מבחינת המדינה, המלחמה הסתיימה באפריל. קשה מאוד לפתח חדשנות בצפון באופן הזה, וזה בעיקר מבאס".
"בלו טרי" הייתה חברת חממה עד יוני 2022, "ומאז אנחנו חברה עצמאית, שהשאירה את הפעילות שלה בקרית שמונה. כל אנשי הפיתוח של החברה הם תושבי הצפון", גורדון מספר. "ב־8 באוקטובר כולם ברחו מהצפון, ובמשך ארבעה חודשים שכרנו משרדים חלופיים עד שהתמקמנו בתחילת פברואר 2024 בקצרין. אנחנו מתכוונים להחזיר את הפיתוח לקרית שמונה, אבל באופן מצומצם. הסיבה לכך היא קודם כל העובדה שמחודש אפריל המדינה הפסיקה לתמוך בנו בכל הקשור לפיצויים, וגם לא נראה משהו באופק בהקשר הזה. מבחינתנו, חזרה מלאה לקרית שמונה כרוכה בעלויות מאוד גבוהות. כרגע אין מענה שיאפשר לנו לחזור לפעילות מלאה בקרית שמונה".
למען החוסן התזונתי:
ד"ר תמי מירון מחממת Fresh Start תיקח חלק בוועידה הלאומית לביטחון מזון וחוסן תזונתי, Israel Food Sec & Tech, שמארחת קבוצת שטיר. האירוע יתקיים בימים שלישי ורביעי השבוע, 14-15 בחודש, במכללה האקדמית ספיר במעמד שר החקלאות ובטחון המזון אבי דיכטר, ויכלול מפגשים מקצועיים בין העוסקים בתעשיית החקלאות ומזון העתיד.
"אנחנו מודעים לחשיבות הגדולה באירוע הזה, במיוחד כעת בצל המלחמה, בתקופה חסרת ודאות, שבה הענף מתנהל בתנאי חירום ומשבר", אומר גיל שטיר, מנכ"ל קבוצת שטיר. "החשיבות בחשיפת הכוחות הפועלים בענף לטכנולוגיות חדשות וביטחון המזון יחד עם תחושת הסולידריות המחברת בין קהילות בתקופה כזו מאפשרת שיתופי פעולה ומחזקת את החוסן הלאומי ואת הראיה לעתיד".
התרעות פיקוד העורף