הגופים המוסדיים (קרנות הפנסיה והגמל), המחזיקים במניות אל־על שבשליטת קני רוזנברג, ממשיכים לחשוף שיניים ומסרבים לאשר למנהלי החברה תוספת משמעותית בתנאי העסקתם. על רקע זה דיווחה אתמול אל־על דחייה נוספת (בפעם השנייה) של האסיפה הכללית, כדי להגיע להסכמה איתם.
המועד העדכני לאסיפת בעלי המניות הוא 21 בינואר. הגופים המוסדיים חלוקים על תנאי ההעסקה של בכירי החברה, ובראשם המנכ"לית והיו"ר.
שכר המנכ"לית דינה בן טל גננסיה היה אמור לזנק ב־25% – ל־150 אלף שקל בחודש. יו"ר הדירקטוריון עמיקם בן צבי, הצמוד ב־90% לשכרה, אמור לקבל 121.5 אלף שקל בחודש עבור 90% משרה. בנוסף, החברה הייתה אמורה להקצות לשניים את האפשרות לקבל חבילת אופציות ומניות חסומות.
בן טל אמורה לקבל תגמול הוני בשווי של 10.5 מיליון שקל. לכך יש להוסיף אחזקת רכב בשווי של 600 אלף שקל בתוספת מע"מ. היו"ר אמור לקבל תגמול הוני בשווי של 8.5 מיליון שקל. באל־על מבקשים לאשר למנכ"לית מעמד של לקוח TOP לכל תקופת כהונתה כמנכ"לית לאחר פרישתה.
תנאי העסקה אלה עדיפים משמעותית על תנאי ההעסקה שהיו מקובלים בעבר לגבי מנהלים בכירים, מה גם שמרבית המניות אינן בידי בעל השליטה רוזנברג. אל־על הרוויחה ברבעון השלישי אשתקד 187 מיליון דולר בהשוואה ל־53 מיליון דולר ברבעון המקביל – בזכות הזינוק בתעריפים.