מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר, שפורסם אתמול בצל הידיעות על עסקת החטופים (שהשפיעה על הבורסה הרבה יותר מהמדד), צנח במפתיע ב־0.3%. האינפלציה ב־2024 ירדה בסיכום השנה ל־3.2% בדצמבר – מעט מעל ליעד המחירים המרבי, שעומד על 3%. המדד ירד בשיעור גבוה בהרבה ממה שצפו האנליסטים, שדיברו על מדד אפסי או ירידה של 0.1%.
סעיפי המדד שבלטו בירידות היו מחירי ירקות ופירות טריים (5.6%), תרבות ובידור (2%) והנעלה ותחבורה (0.8%). מנגד, נרשמו עליות מחירים בהלבשה (1.9%) והבריאות (0.4%).
מחירי הדיור, שאינם כלולים במדד, עלו ב־0.6% בהשוואה לחודשים אוקטובר־נובמבר 2023. עיקר העלייה (1.2%) נרשמה בדירות באזור ת"א. בסיכום השנתי עלו מחירי הדיור ב־7.8%. מחירי הדיור הם הסעיף המרכזי המעיק על הזוגות הצעירים. שכר הדירה לשוכרים שחידשו חוזה עלה ב־2.6%, ועבור שוכרים חדשים הוא עלה ב־4.0%.
סעיף נוסף שבלט בעליות במדד דצמבר ובשנת 2024 היו מחירי המזון, שסוגרים את 2024 בעלייה של 4.3%.
בבנק ישראל כמעט שלא הופתעו מהמדד, שכן מדד ינואר אמור לעלות ביותר מ־0.5%, ולהחזיר את כל הירידה במדד דצמבר – ואף מעבר לכך. זו הסיבה שבגינה הנגיד פרופ' אמיר ירון לא צפוי להוריד את הריבית גם בהחלטה שתתקבל לקראת סוף פברואר, שכן האינפלציה עדיין אינה נמצאת ביעד המחירים הממשלתי.
למרות זאת, השווקים הפיננסיים ושחקני שוק איגרות החוב מתמחרים שתי הורדות ריבית שיקרו במחצית השנייה של 2025, ויורידו את ריבית בנק ישראל ל־4%.
במקביל, במגזר העסקי – ובעיקר בארגון העצמאים להב – טוענים כי זהו הזמן להוריד את הריבית.
עו"ד רועי כהן, יו"ר ארגוני העצמאים, קרא לנגיד לפעול להורדת הריבית ולהקל את הנטל על עסקים קטנים, הקורסים תחת תשלומי הריבית הגבוהה, למרות האינפלציה הנמוכה.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, צפה ערב פרסום מדד דצמבר ירידה של כ־0.1% במדד.
אף שכאמור המדד בפועל היה נמוך יותר, לדבריו, "מדובר במדד השלילי האחרון הצפוי, לאור השפעות העלאת המע"מ וגורמי אינפלציה נוספים, שייכנסו לתוקף בינואר ובפברואר".