"אם כולם קונים, כנראה שזה שווה את זה" - משפט שהפך לתמצית ההתנהגות הצרכנית בישראל 2025. בזמן שישראלים מוחים על מחירי החלב, הביצים והלחם, תופעה כלכלית-חברתית מרתקת מתרחשת במקביל: אותם צרכנים משלמים מרצונם החופשי סכומים חסרי תקדים על מוצרי מזון שהפכו לסמל סטטוס ברשתות החברתיות.
המספרים מאחורי הטירוף
מבדיקה מקיפה שערכנו בעשר רשתות קמעונאיות מובילות, חפיסת "שוקולד דובאי" - שבבסיסה מכילה שוקולד, קדאיף ומילוי פיסטוק - נמכרת במחירים שנעים בין 29 ל-79 שקלים. פער המחירים המטורף, העומד על כמעט 50 שקלים בין החנות הזולה ביותר ליקרה ביותר, מדגים את העיוות שנוצר בשוק. המחיר הממוצע לחפיסה עומד על 48.33 שקלים, כאשר המחיר ל-100 גרם מגיע ל-36.57 שקלים בממוצע - פי חמישה ממחיר שוקולד פרימיום סטנדרטי.
ממותג לתופעה חברתית
הסיפור של "שוקולד דובאי" מייצג מגמה רחבה יותר בשוק הישראלי. בשנתיים האחרונות, ראינו לפחות שישה מקרים של מוצרי מזון שהפכו ל"מוצרי סטטוס" בעקבות פרסום ויראלי ברשתות החברתיות: הרול-אפ שהגיע למחיר של 100 שקלים, שלגון קראנץ פיסטוק שנמכר ב-60 שקלים, משחק הספינר שהגיע למחירים של מאות שקלים, משקה פריים במחיר של 50 ש"ח, חטיף קפוא פראנוי פטל מצופה בשוקולד במחיר של 60 ש"ח וכעת - שוקולד דובאי. יש לציין שהמחירים צנחו לאחר התיישנות הטרנד או חשיפת הטרנד הבא ואפילו נעלמו מהשוק.
מהפכת הפיסטוק
אחת התופעות המעניינות שחשף הטרנד הנוכחי היא השינוי בהעדפות הטעם של הצרכן הישראלי. נתוני רשתות השיווק מראים שמכירות מוצרי פיסטוק עלו ב-300% בשנה האחרונה. זינוק זה מתרחש למרות שמחירי הפיסטוקים בשוק העולמי נמצאים בשיא היסטורי, עם עלייה של 150% במחיר חומר הגלם בשנתיים האחרונות.
המחיר החברתי-כלכלי
התופעה יוצרת מציאות מורכבת בשוק הקמעונאי הישראלי. מנתוני רשתות השיווק הגדולות עולה כי בעוד שמכירות מוצרי יסוד ממשיכות לרדת (ירידה של 12% במכירות מוצרי חלב בסיסיים ב-2024), מכירות מוצרים "טרנדיים" מזנקות באלפי אחוזים. רשת שופרסל דיווחה על מכירת 50,000 יחידות של שוקולד דובאי בחודש הראשון להשקה, במחיר ממוצע של 59.90 שקלים ליחידה.
השפעת הרשתות החברתיות על המחיר
הכוח של הרשתות החברתיות בקביעת מחירים מתבטא בנתון מדהים: 92% מהצרכנים שרכשו את המוצר דיווחו כי נחשפו אליו לראשונה דרך הרשתות החברתיות. יתרה מזאת, 78% מהרוכשים שיתפו תמונה או סרטון של המוצר ברשתות החברתיות לאחר הרכישה, מה שמייצר מעגל שיווקי אינסופי.
אפקט הדומינו במחירים
ההשפעה של תופעת ה"מוצרים הוויראליים" חורגת מעבר למוצר הספציפי. מבדיקה שערכנו עולה כי מחירי מוצרים דומים (שוקולדים ממולאים, מוצרי פיסטוק) עלו בממוצע ב-35% מאז תחילת הטרנד. יצרנים מקומיים החלו להשיק מוצרים דומים במחירים גבוהים, כשהם מנצלים את המוכנות החדשה של הצרכנים לשלם פרמיה משמעותית.
מבט לעתיד
נתוני השוק מצביעים על כך שתופעת המוצרים הוויראליים רק הולכת ומתעצמת. בסקר שנערך בקרב 500 צרכנים ישראלים, 68% הצהירו כי הם אינם מוכנים לשלם פרמיה משמעותית עבור מוצרי מזון שהפכו ל"טרנדיים" ברשתות החברתיות. ושנשאלו האם רכשו מוצר טרנדי במחיר מופקע 76% מכלל הנשאלים שהצהירו שאינם מוכנים לשלם פרמיה ענו בחיוב שנשאלו האם רכשו בשנתיים האחרונות מוצר טרנדי במחיר מופקע. נתון זה מעלה שאלות מהותיות לגבי עתיד השוק הקמעונאי בישראל ועל האופן שבו מחירים נקבעים בעידן הרשתות החברתיות.
נקודה למחשבה
בעוד שהמחאה על יוקר המחיה ממשיכה להדהד, השוק הישראלי מציג פרדוקס מרתק: אותם צרכנים שמוחים על עליית מחיר החלב בשקל, מוכנים לשלם פי עשרה על מוצר דומה כשהוא מקבל חותמת "ויראלי". האם זו תופעה חולפת או שינוי עמוק בהתנהגות הצרכנית הישראלית? התשובה לשאלה זו תעצב את עתיד השוק הקמעונאי בישראל.