בשבוע שעבר פורסמו נתוני שנת 2024 שערכה קנט - הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. מהנתונים עולה כי בשנה החולפת שילמה קנט לחקלאים פיצויים בהיקף של יותר מ־400 מיליון שקל - שיא של תשע שנים. סכום זה כולל רק את נזקי מזג האוויר לגידולים השונים, ולא נזקים שנגרמו לחקלאים כתוצאה מהמלחמה. כמו כן, נזקים אלה אינם כוללים עדיין את נזקי הבצורת, בעיקר בדרום, שפגעה קשות בחודש דצמבר האחרון בגידולי החיטה ותוצאותיה יתבררו רק במהלך 2025.
השנה שעברה התאפיינה בריבוי מקרי קיצון אקלימיים, בהם חורף סוער עם ברד וגשמים עזים וקיץ חם במיוחד. כל אלה גרמו כאמור לנזקים גדולים לחקלאים הישראלים, אבל ההשפעה של ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים אינה מסתכמת רק בחקלאות.
"לשינויי האקלים יש השפעות כלכליות רחבות, הן ברמה האזורית־ארצית והן ברמה העולמית", אומרת ד”ר שירי צמח שמיר, ראש תוכנית קיימות־כלכלה וניתוח נתונים בבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן. "בעצם, ניתן להגדיר את שינויי האקלים כהשפעה החיצונית החמורה ביותר בתחום הרווחה, עם פגיעה כלכלית ניכרת כמעט בכל הסקטורים".
צמח שמיר מפרטת: “ענפי החקלאות והמזון נפגעים כתוצאה מעליית טמפרטורה או אירועי קיצון, כמו בצורת או שיטפונות חמורים, מה שמשפיע על אספקת המזון. גם התיירות נפגעת: שינויי האקלים גורמים לעלייה בתדירות של אירועי מזג אוויר קיצוניים, להרס אתרי טבע ולפגיעה במגוון הביולוגי, ומשנים את תנאי האקלים באזורים שבעבר היו פופולריים. לדוגמה, חודשי הקיץ הופכים בלתי נסבלים בחלק מהאזורים, ואילו העלייה בטמפרטורות פוגעת בתיירות החורף באתרי סקי. תשתיות ובנייה נפגעים כתוצאה מאירועי קיצון. גם בריאות הציבור נפגעת - ויש לכך מחיר כלכלי חמור שרק ילך ויגדל על מערכות הבריאות. ענף הביטוח הפיננסי ושוק התעסוקה נפגעים גם הם. שינויי האקלים פוגעים בשוק העבודה על ידי חשיפת עובדים לסיכונים בריאותיים, היעלמות משרות בתעשיות מזהמות, דרישה למיומנויות חדשות והעמקת אי־השוויון התעסוקתי, בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות. לפגיעה בשוק העבודה יש השפעה על הסקטורים האחרים”.
“התופעה הקיצונית של השריפות שראינו לאחרונה אינה ייחודית לקליפורניה. השכיחות, העוצמה ומשך השריפות עלו בשנים האחרונות, ולהתחממות הגלובלית יש חלק משמעותי בכך”, טוענת פרופ’ הדס סערוני מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע”ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. “שריפות כאלה היו, ישנן וצפויות בעוד מקומות בעולם. היינו עדים לשריפות ענק באוסטרליה, בצפון קנדה וביוון. זה קרה באזורים שונים בעולם, באקלימים שונים. גם אצלנו שריפות הן תופעה מוכרת, כמו אסון הכרמל ב־2010 או השריפות בחיפה ב־2016 וב־2018. התופעה הזו גלובלית והיא צפויה להחריף ככל שההתחממות תהיה קיצונית יותר”.
סערוני מבהירה את חלקה של ההתחממות בהתלקחות שריפות: “כדי שתיווצר שריפה, צריכים למעשה שלושה מרכיבים: הראשון הוא ‘חומר דלק’ לשריפה - כאשר חומר הדלק הכי טוב הוא צמחייה יבשה; השני הוא גורם הצתה - כאשר בכל האזורים הים־תיכוניים הגורם הראשוני לשריפה הוא אנושי, שיכול להיות בכוונה או לא בכוונה; והגורם השלישי והמרכזי הוא המטאורולוגיה - תנאי מזג האוויר שמאפשרים את התפשטות השריפה”.
כאמור, כדי שתפרוץ שריפה צריכים גם את חומר הדלק היבש. “בישראל אנחנו לא רואים שינוי מובהק או מהותי בכמות הגשם, אבל כן רואים שינויים בהתחזקות הגשמים”, מסבירה סערוני. “יש אצלנו ירידה במספר ימי הגשם, ואם יש פחות ימי גשם אך באותה כמות - זה אומר שעוצמת הגשמים חזקה יותר. ארבע השנים האחרונות, עד השנה הנוכחית, היו ממוצעות פלוס מבחינת כמויות הגשם, אבל נשאלת שאלה לגבי פרקי היובש ומתי מתחילים הגשמים. אם הם מתחילים מאוחר, אז יש תקופת יובש שבסופה עלולות להתרחש שריפות. אם העונה מסתיימת מוקדם, הצמחייה מתייבשת מהר - ושוב יש פוטנציאל לשריפות. כלומר, מה שחשוב זה לא רק כמות המשקעים, אלא ההתחלקות שלהם ופרקי היובש. התארכות פרקי היובש מגדילה מאוד את הפוטנציאל לשריפות. הצפי לאקלים הים־ תיכוני הוא הפחתה בכמות המשקעים והתארכות פרקי היובש, ומכאן גם לפוטנציאל שריפות גדול יותר".
לתנאי מזג אוויר קיצוניים יש כאמור השפעה ישירה על החקלאות. “החקלאות אצלנו כמעט לחלוטין לא נשענת על גשם", אומרת סערוני. "כמעט כל החקלאות שלנו מבוססת על מים ממוחזרים ולא על מים שפירים. אנחנו מובילים בעולם בשימוש במים שניוניים ושלישוניים לחקלאות (מים ממוחזרים - א”ש). הגשם הוא לא הסיפור, אלא ההתחממות. למשל, אם לגידולים תלויי קור, כמו פירות נשירים - תפוחים, אגסים ודובדבנים - לא יהיה מספיק קור, הם לא יוכלו לתת פרי. או אם יש אירוע קיצוני של קרה - והיו גם כאלה - אזורים חקלאיים עלולים להיפגע מאוד. כלומר, בעקבות שינויי האקלים צריכים לחשוב על התאמת זנים, מה לגדל והיכן, וגם אילו גידולים הם כלכליים".
נושא נוסף הקשור בשינויי האקלים הוא כאמור העולם הביטוחי. “מה שחברות ביטוח יודעות לעשות זה להעריך סיכונים. אם חברות ביטוח לא יביאו בחשבון את סיכוני האקלים, הן יפשטו רגל. אתה לא צריך להיות מדען גדול כדי להעריך את הסיכון. אתה פשוט לוקח את הדוחות של השירות המטאורולוגי ויש לך את זה”, אומרת פרופ’ אופירה אילון מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה.
אילון מביאה כדוגמה את שריפות הענק בלוס אנג’לס: “מחודש מאי 2024 ועד ינואר 2025, מועד השריפות, לא ירד שם גשם בכלל”, היא מדגישה. “השריפות באזור הזה הפכו להיות תדירות יותר בשנים האחרונות. באזורים שונים בלוס אנג’לס, שבהם בתים רבים נהרסו בשריפות כעת, אלפי חידושי פוליסות ביטוח סורבו בשנה האחרונה. על פי נתוני מחלקת הביטוח של קליפורניה, בין השנים 2020־2022 חברות ביטוח סירבו לחדש 2.8 מיליון פוליסות לבעלי בתים במדינה, כאשר יותר מחצי מהם היו בלוס אנג’לס. מי שכן הצליח לבטח את ביתו, עשה זאת בסכומים אסטרונומיים”.
“כשמגיעים לחודש פברואר עם גירעון כה חמור במשקעים, קשה מאוד לצמצם פערים וצריך מהפך אמיתי כדי שזה יקרה”, אומר טל ברנע, חזאי מזג אוויר ומומחה למטאורולוגיה. זאת, בהתייחס לכך שלמעט שתי מערכות גשם קצרות, חודש ינואר – שיא עונת החורף בישראל – היה דל מאוד בכמויות המשקעים.
לדבריו, ככל שנושא האקלים מקבל יותר ביטוי בתקשורת וככל שעולה הנגישות הטכנולוגית הקשורה לתחום, גם הגולשים מביעים עניין גובר והולך. “אני פועל יחד עם החזאי צחי פלג ועם המתכנת נדב גמליאל", מספר ברנע. “יש לנו גם את ערוץ ‘התחזית ישראל בטלגרם’, וגם הקמנו את אפליקציית ‘התחזית ישראל’ הזמינה בחנויות אפל וגוגל ומנגישה נתונים עדכניים: מדידות בזמן אמת של טמפרטורה, לחות, רוחות ועוצמתן, מועד מדויק של ירידת גשם, מודלים אזוריים לחיזוי ועוד. בסופו של דבר, תופעות טבע ומזג אוויר הם דברים שמשפיעים על כל אחד מאיתנו. כולם רוצים לדעת מה צפוי כדי שיוכלו להתכונן בהתאם.
“יש לנו גם התראות פוש לקראת אירועי מזג אוויר קיצוניים. בין העוקבים שלנו גם ילדים וגם בני 80 פלוס. לעומת העבר, שאז הייתה תחזית מזג אוויר פשוטה, היום אנשים צורכים תוכן יותר איכותי ומפורט”.
התרעות פיקוד העורף