חודש פברואר החל, ואיתו גם תחילת תשלומי המשכורות עבור חודש ינואר. אלא שלאור הגזרות הכלכליות שאושרו כחלק מתקציב המדינה לשנת 2025, הסכום שנראה בסעיף הנטו בתלוש צפוי להיות קטן משהיינו רגילים לראות עד כה.
מדובר למעשה על שלוש גזרות שיצמצמו את ההכנסה שלנו בצורה מורגשת במיוחד: הקפאות מדרגות המס ונקודות הזיכוי, העלאת דמי הביטוח הלאומי וקיצוץ יום הבראה אחד מכל עובד.
הקפאת מדרגות מס ההכנסה ונקודות הזיכוי
החל מהחודש, מדרגות המס – שמטילות מיסוי דיפרנציאלי על עובדים בהתאם לרמת הכנסתם – לא יתעדכנו בהתאם לשיעור האינפלציה ומדד המחירים לצרכן. המהלך צפוי לפגוע בעיקר במעמד הביניים העובד, שישלם סכום יחסי גבוה יותר של מס הכנסה.
בנוסף, יוקפאו גם נקודות הזיכוי, שמקנות הפחתה מסוימת בשיעור המס שמשלם עובד, בהתאם למעמדו המשפחתי והאישי. הנקודות מצמצמות את גובה המס שהעובד משלם, כאשר נכון לשנת 2024, נקודה אחת שוויה 242 שקלים בחודש – ו-2,904 שקלים בשנה.
לעיתים קרובות נקודות הזיכוי מתעדכנות כלפי מעלה בחלוף שנה, עם עליית האינפלציה (ב-2022 היה שווי נקודה 223 שקלים, וב-2023 – 235 שקלים).
תושבי ישראל זכאים לרמה בסיסית של 2.25 נקודות זיכוי. נוסף על כך, אוכלוסיות מסוימות זכאיות לנקודות נוספות, בהן – חיילים משוחררים, עולים חדשים ועוד. אף שמדובר בהקפאה, המשמעות בפועל למעשה בהעלאת שיעור מס ההכנסה שנשלם.
עלות הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי עומדת על 8% יותר בתשלום מס ההכנסה לעובד. כך למשל, עובד המרוויח משכורת של 10,000 שקלים ברוטו, ישלם תוספת של 800 שקלים בשנה – בעבור אותו השכר.
העלאת דמי הביטוח הלאומי
גזרה נוספת שתקצץ בהכנסות שלנו, הגיעה בעקבות סיכום בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי ש״ס במסגרת אישור התקציב בממשלה. במסגרת ההבנות, העלאת דמי הביטוח הלאומי תחליף את גזרת הקפאת קצבאות הביטוח לאוכלוסיות חלשות בחברה – ניצולי שואה, קשישים, נפגעי פעולות טרור ועוד.
העלאת דמי הביטוח תניב לקופת המדינה סכום של 4.5-5 מיליארד שקלים, תכביד גם על שכבות חלשות: בעלי משכורת של עד 7,500 ש״ח בחודש, יאלצו לשלם תוספת של 1.6% לדמי הביטוח, לפי חלוקה שתורגש היטב בתלוש השכר.
עצמאים ישלמו את עיקר המחיר, עם תוספת שנתית של 1,440 ש״ח בדמי הביטוח הלאומי. שכירים ישלמו תוספת של 1,440 שקלים, שיחולקו באופן שווה בינו לבין המעסיק.
עובדים שמרווחים עד גובה מדרגת השכר הנמוכה, ישאו רק ב-40% מעלות התוספת. כך, עובד שמרוויח 7,522 ש"ח בחודש ישלם תוספת של 48 ש"ח בלבד, במקום 60 ש"ח על פי הנוסח המקורי, והמעסיק ישא ביתר העלות - 72 ש"ח.
מובטלים ועצמאים שאינם עובדים ישלמו תוספת של עוד 540 ש״ח בשנה. לעומתם, סטודנטים ואברכים ישלמו תוספת מצומצת יותר של 174 ש״ח בשנה. משמעות הדבר היא שאנשי שתי האוכלוסיות הללו ישלמו רק 14.5 ש״ח יותר מדי חודש עבור ביטוח לאומי, במקום 60 ש״ח שיתווספו לשכירים, ו-120 ש״ח לעצמאים בחודש.
עם זאת, תוקף העלאת דמי הביטוח הלאומי הוקצב לארבע שנים בלבד. בשנתיים הקרובות, תוגדר ההעלאה כהוראת שעה, ואם תבקש הממשלה להאריך את תוקפה בשנה נוספת, יידרש לכך אישור נוסף של הוועדה, כאשר היא תוכל לעשות זאת לכל היותר פעמיים (כלומר – 4 שנים בסך הכול). נוסף לדמי הביטוח, גם מס הבריאות יעלה ב-0.15%.
ביטול יום הבראה
עוד גזרה כלכלית היא צמצומה של הטבה משמעותית שניתנה עד כה לעובדים – במהלך שיקצץ להם יום הבראה אחד. נזכיר, יום הבראה הוא יום חופשה שניתן לעובד נוסף על ימי החופשה הרגילים להם הוא זכאי. במגזר הפרטי הוא משולם בחודש יולי, ושוויו כ-418 שקלים. במגזר הציבורי, הוא משולם לרוב בחודש יוני, ושוויו כ-471 שקלים. על פי הערכות, הקיצוץ צפוי להכניס לקופת המדינה 1.3-1.5 מיליארד שקלים.