התוכנית נמצאת בשלבי גיבוש מתקדמים ותועבר בקרוב לאישור בעיריית תל אביב-יפו. היכל הספורט משתרע על שטח של 30 דונם. ניתן לבנות שם מגדל בגובה 20 קומות ובו 1,300 יחידות דיור. כמו כן יוקם במקום מתחם בשטח של 35 אלף מ"ר לשימושים שונים, בכלל זה 15 אלף מ"ר למבני ציבור ו־7,000 מ"ר למסחר.
תוכנית היכל מנורה מבטחים היא חלק מתוכנית רחבת היקף של הרשות לניצול שטחים תת־קרקעיים כדי לפנות מקומות לבנייה, למגורים ולמסחר. האזורים הפופולריים ביותר לצורך שימוש בתת־קרקע נמצאים בסמיכות לתחנות להסעת המונים או במרכזי ירידים.
פיתוח מתחמי תת־קרקע מקובל במדינות בעלות שטח קטן או צפופות אוכלוסין, כדוגמת הונג קונג וסין (לבניית בתי מלון) וסינגפור. בקנדה תת־הקרקע מנוצל היטב בשל החורף הקשה, וכמעט עיר שלמה נמצאת מתחת לקרקע.
העומקים המקובלים לניצול השטחים הם 50־200 מטר עומק לבנייה למגורים, שטחי חניה ומתקני אנרגיה, 200־1,000 מטר לאחסון תת־קרקעי, ומעל לעומק של 1,000 מטר לשימושים צבאיים. בכוונת אנשי רשות מקרקעי ישראל להיפגש בקרוב עם נציגי עיריית ת"א (שהינה בעקיפין אחת מבעלי ההיכל דרך החברה העירונית) כדי לקדם את הפרויקט.
התוכנית תוצג בין השאר לראש העיריה רון חולדאי, למנכ"ל מנחם לייבה, למהנדס העיר אודי כרמל ולמנהל אגף הנכסים אלי לוי.
ראש רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט מסר ל"מעריב" שיישום התוכנית עשוי לסייע בפתרון בעיית מחירי הדיור הגבוהים בת"א. הוא הוסיף כי "עיריית תל אביב-יפו ידועה בגישה החדשנית שלה בנוגע לפרויקטים ארוכי טווח ונחשבת מבחינתי לפרטנרית טובה שמקדמת חדשנות. נציג בפני נציגיה את התוכנית, ואני מצפה לשיתוף פעולה פורה. אין סיבה שבבנייה תת־קרקעית תל אביב לא תהיה כאחת הערים החדשניות בעולם. לבד מהיכל מנורה מבטחים יוצגו בעתיד הקרוב פרויקטים נוספים".
התרעות פיקוד העורף