הציבור גילה את התשואות, ואפילו עובדי המדינה החלו לעקוב אחר צבעי הירוק והאדום המבטאים את העליות והירידות של תשואות חסכונותיהם. במשך שנים היו אותם עובדים מושא לקנאה עבור שאר העובדים במשק, בעיקר בשל שלל הטבות שהיו ייחודיות רק להם. אחת מהן הייתה כניסה אוטומטית ומיידית למועדון הסגור של קרן השתלמות ייעודית, שבמסגרתה שילמו דמי ניהול נמוכים במיוחד.
קרנות ההשתלמות של עובדים אלה התנהלו תמיד במסלול המוגדר כ"כללי”, המבטא מסלול השקעות שמרני בסיכון נמוך. מסלול זה הוא הרווח ביותר בקרנות ההשתלמות של הציבור הישראלי, שמנהל בו - נכון לסוף שנת 2024 - כ־276 מיליארד שקל.
דמי הניהול הממוצעים בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי הייעודי לעובדי המדינה עמדו על כ־0.37% בשנת 2024, לעומת שיעור ממוצע של כ־0.63% בעשר קרנות ההשתלמות הגדולות שאינן ייעודיות במסלול הזהה ובאותה תקופה. לטובת ההמחשה, אותו פער של 0.26% חוסך לעובדי המדינה כ־130 שקל דמי עמלה ממוצעת על כל 50 אלף שקל שהפקידו בקרן ההשתלמות שלהם לעומת דמי העמלה ששילמו שאר העובדים המשק.
עם זאת, דמי הניהול אינם חזות הכל. הקרנות הייעודיות לעובדי המדינה איבדו מחנן כאשר תשואותיהן החלו לפגר באחוזים ניכרים מתשואות קרנות ההשתלמות של שאר העובדים במשק. כך למשל, התשואה המצטברת הממוצעת לחמש השנים האחרונות של כלל הקרנות הייעודיות עמדה על כ־32.5%, בעוד התשואה המצטברת הממוצעת לאותה תקופה בעשר קרנות ההשתלמות הגדולות של שאר העובדים במשק, שנבחנו על ידי "מעריב עסקים”, עמדה על כ־36.9% - פער של כ־4.4%.
הפער, אגב, כולל בתוכו חלק מתיקון שעברו קרנות ההשתלמות הייעודיות בשנים האחרונות, לאחר שרשות שוק ההון פתחה את שערי המועדון הסגור – בעיקר כלפי חוץ. עובדים שאינם שייכים למקצוע אומנם עדיין אינם יכולים ליהנות מהצטרפות לקרן השתלמות ייעודית, אך אלה השייכים למקצוע כבר אינם מחויבים להצטרף אוטומטית לקרן הייעודית למקצועם, ויכולים לבחור ממגוון קרנות ההשתלמות המתנהלות במשק הישראלי.
התחרות על כיס העובדים הייעודיים חייבה את קרנות ההשתלמות הייעודיות להתחרות ולהתמקצע, לאחר שהובילה את העובדים עצמם להתעניין ולמדוד את ביצועי הקרנות שלהם אל מול השאר. השיפור היה כה חד עד שבשנה החולפת, כך עולה מבדיקת "מעריב עסקים”, חלק מאותן קרנות ייעודיות אף התעלו על קרנות ההשתלמות הכלליות של ענקיות הביטוח ובתי ההשקעות בישראל.
כך לדוגמה, התשואה הממוצעת של הקרנות הייעודיות לשנת 2024 עמדה על 12.72% לקרנות הגדולות (המנהלות מעל מיליארד שקל) ועל 13.06% לקרנות הקטנות יותר (עד מיליארד שקל). זאת בעוד התשואה הממוצעת של עשר קרנות ההשתלמות במסלול הכללי של חברות הביטוח ובתי ההשקעות הגדולים בישראל עמדה על 12.83% באותה תקופה.
תהיו מורים. או רוקחים
אז מי הם העובדים שהרוויחו בגדול ומי עדיין מדדים מאחור? קרנות ההשתלמות של המורים ועובדי המדינה קטפו את פרס התפחת חסכונותיהם בשנה האחרונה תוך שהם משאירים מאחור את שאר קבוצות העובדים. מדובר במורים בבתי הספר העל־יסודיים, במכללות ובסמינרים, העמיתים בקרן ההשתלמות "עגור" מבית ארגון המורים, לצד ציבור עובדי המדינה העמיתים בקרן ההשתלמות לעובדי מדינה מבית ההסתדרות הכללית החדשה. קרנות ההשתלמות שלהם השיאו 14.33% ו־14.34%, בהתאמה, במהלך 2024.
בקרב הקרנות הייעודיות הקטנות יותר, קרן ההשתלמות של הרוקחים השיאה ב־2024 את התשואה הגבוהה ביותר - שיעור של 14.86%. זאת לעומת שאר מקצועות הרפואה ותומכי הרפואה, שכנראה זקוקים לאורח חיים השקעתי בריא יותר.
קרנות ההשתלמות של הרופאים והאחיות סיכמו את טבלת הקרנות הייעודיות מלמטה, עם תשואה בשיעור של 11.42% ו־11.29%, בהתאמה, לאותה תקופה. טבלת הקרנות הייעודיות הקטנות יותר נחתמה גם היא מלמטה על ידי עובדי הפרה־רפואה, שהקרן שלהן התפיחה את חסכונותיהם לטווח הבינוני ב־9.61% בלבד במהלך 2024.
רו"ח בשאר קאסם, שמכהן בארבע השנים האחרונות כמנכ"ל קרן ההשתלמות עגור השייכת לארגון המורים, הסביר ל"מעריב עסקים” כי "בשנים האחרונות קרנות ההשתלמות הייעודיות לעובדים מסקטורים שונים עוברות מהפך, שעיקרו ניהול מקצועי יותר, הממוקד לטובת העמיתים. המקצועיות מגיעה לידי ביטוי בעיקר במדיניות ההשקעות שלפיה מחליטים מה יכלול תיק ההשקעות של ציבור כזה או אחר".
התיאבון גדל
"בהקשר של ציבור המורים, שמהוה דוגמה ייחודית בקרב כלל העובדים מאחר שהקרן שלהם היא הבסיס העיקרי למחייתם בשנת השבתון שלהם, החלטנו לשנות את מדיניות ההשקעות כך שעדיין תכלול גבולות גזרה שמרניים בהיבטי כלי ואפיקי ההשקעה אך להרחיב אותם מספיק כדי לאפשר גם את הגדלת התשואה", מוסיף רו"ח קאסם. "בנושא זה, יש לציין את התמיכה שקרן עגור מקבלת מארגון המורים למגוון הצעדים המקצועיים שאנו מובילים ומסייעים לנו לגבש חזון מקצועי, שמאפשר תחרות מול כלל הקרנות הפועלות בשוק תוך השגת תשואה עודפת בהשוואה לקרנות מובילות וגדולות יותר, לצד דמי ניהול שהם מהנמוכים בשוק”.
לדברי מרתה נדלר, מנהלת ההשקעות הראשית בבית ההשקעות IBI, המנהלת בין היתר את השקעות עגור וקרן ההשתלמות של עובדי המדינה: "אחד השינויים הבולטים במגמות ארוכות הטווח של קרנות אלה היה הגדלה עקבית של השקעות אלטרנטיביות, קרנות חוב ופרייבט אקוויטי. הדבר נבע בעיקר מהמטרה למתן את השפעות תנודתיות השוק הסחיר, למרות שתשואות שנת 2024 הושפעו במידה רבה מתשואות גבוהות של שוקי המניות.
"ביצועי היתר שהוצגו בתיק ההשקעות נתרמו בין השאר מעליות מדדי המניות האמריקאיים המרכזיים, דוגמת מדד ה־S&P 500 שסיכם עלייה של כ־23% ומדד הנאסד"ק שסיכם עלייה של כ־25%. בנוסף, ביצענו שינוי בתמהיל ההחזקות לכיוון השוק הישראלי עם חשיפה לענפים מקומיים שהשיגו תשואת יתר ביחס למדד ואפשרו לנו ליהנות מעודף תשואה בתיקי ההשקעות לקראת המחצית השנייה של השנה.
במהלך הרבעון האחרון, ועל רקע ההצלחות הצבאיות של ישראל, החל השוק המקומי לסגור פערים, כאשר המדדים המרכזיים המקומיים אף עלו על המדדים האמריקאיים - דוגמת מדד ת"א 125 ומדד ת"א 90, שהשיגו תשואה של 28.6% ו־30.9% בהתאמה".
נדלר גם מציינת את אפיק החוב, שהוא חלק מכל תיק השקעות במסלול הכללי ותרם לתפיחת חסכונות הטווח הבינוני בשל גובה הריבית: "הריבית הגבוהה נשארה ללא שינוי בשוק המקומי, או ירדה פחות מהצפי המוקדם בעולם, ובכך אפשרו ליהנות מתשואה שוטפת נאה ואף מרווחי הון באפיקים הקונצרניים (אגרות חוב של חברות)".
ערנות העובדים לתשואת חסכונותיהם התרחבה ועימה גם התיאבון שלהם להגדלתה. מבחינתם מרוץ הקרנות לתשואה רק החל, ובשנה הקרובה - הצפויה להיות מאתגרת במיוחד בכלל אפיקי ההשקעה - הוא יהיה מאתגר במיוחד.