ברקע ההתבטלות החרדית: אפליית הנשים במשק ובצבא בלתי נסבלת | שלמה מעוז

1

למרות הזמנים הקשים שמדינת ישראל עוברת על רקע פילוג פוליטי יזום וממומן, הטבח הנורא והמלחמה הקשה, החטופים שחוזרים אלינו במשורה ובמחיר כבד, וארונות המתים והנטבחים שבדרך, שדמם זועק ומפלח את ליבנו, המשק הישראלי מגלה חוזקה שאין שנייה לה בתבל. אחת הסיבות לכך, בנוסף לקטר ההייטק המושך אותו למעלה, נובע בעיקר משינוי סמוי וחד בהשכלתן ובתעסוקתן של נשים, שרכשו, מסתבר, הרבה יותר השכלה מאשר גברים בשנים האחרונות.

תרומתן השקטה של הנשים לא זכתה לתשומת לב מספיקה ולהכרה בפעילותן להגנת המולדת. לא מקשיבים להן מספיק, ודי אם נציין את התצפיתניות במוצב נחל עוז, שחלקן נהרגו וחלקן נחטפו לעזה ונפדו רק לאחרונה. לוחמות מגדוד קרקל בראשות סא"ל אור בן יהודה חיסלו מחבלים, ולוחמות בחטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף בראשות סא"ל ירדן שוקרון נלחמו יחד עם יחידות הקומנדו שלדג, לוט"ר ולוחמים אחרים. בתוך רצועת עזה השתתפו רופאות צבאיות ופרמדיקיות במבצעים מיוחדים יחד עם הלוחמים ונתנו סיוע בזמן אמת. את כל זאת נציין על רקע העובדה ש־61.7% מבוגרי בתי הספר לרפואה הן נשים.

2

הישגי הנשים לא באו יש מאין. זהו תהליך ארוך של חתירה למצוינות והתעקשות על השכלה, לימוד וניהול. תוך 13 שנים, עד 2022, עלה חלקן של כלל הנשים המחזיקות בהשכלה אקדמית ב־0.8% – ל־39.5% (אצל הגברים הנתון הוא 28.8%). שיעור האימהות בנות ה־30 ומעלה שרכשו השכלה אקדמית עומד על 39.1%, ו־54.6% בקרב נשים ללא ילדים (18.3% ו־32.4%, בהתאמה, אצל הגברים). יצוין כי בקרב קבוצת כל היהודים ועולי ברית המועצות לשעבר, נשים וגברים, שיעור בעלי התעודה האקדמית עומד על 38.5%, לעומת 18.2% בקרב הערבים.

על פי הלמ"ס, בשנת הלימודים תשפ"ד (2023/24) 60.3% מהסטודנטים היו נשים. במכללות האקדמיות לחינוך חלקן בקרב הסטודנטים היה 77.6%. באוניברסיטאות ובמכללות לתואר ראשון 59% מכלל הסטודנטים היו נשים, בלימודים לתואר שני 64% ובלימודים לתואר שלישי 53.8%.
בתחומי רפואה ומקצועות עזר רפואיים הנשים היו 79.6% מכלל הסטודנטים.

במתמטיקה עמד חלקן על 44.5% (לעומת 44% שנה קודם לכן). בהנדסה ואדריכלות 36% (לעומת 35.1%). בקרב הערבים שיעור הנשים מכלל הסטודנטים לתואר ראשון עמד על 67.2%, ובשיעור דומה לתואר שני ושלישי. מי נשאר מאחור? החרדים כמובן, שהם רק 4.7% מכלל הלומדים לתארים אקדמיים: 3.7% אצל הגברים ו־5.4% בקרב הנשים. 69% מהלומדים להשכלה אקדמית מקרב האוכלוסייה החרדית היו נשים חרדיות.

3

ככל שציבור משכיל יותר, הנטייה שלו להיכנס לשוק העבודה עולה. תוך עשור, עד הרבע האחרון של 2024 שיעור ההשתתפות של היהודיות שאינן חרדיות בגילאי 25־66 בכוח העבודה עלה מ־82.5% ל־84.1%, ובקרב הגברים שאינם חרדים ירד מ־89.2% ל־88%. אצל נשים חרדיות, שמרבית העול על שכמן, חלה עלייה מ־74% ל־86% בשיעור ההשתתפות, בעוד אצל גברים חרדים נרשמה עלייה זעומה - מ־55.6% ל־56.4%. למה באמת לגברים החרדים להתאמץ, אם נשותיהם, הקצבאות הנדיבות של המדינה והפטור משירות צבאי מאפשר להם לא לשאת בנטל? הגברים החרדים נשארו עם מעט השכלה, מעט השתתפות בכוח העבודה ומעט התגייסות לצבא, וכך נשארו הרחק מאחור בחברה הישראלית הפרודוקטיבית.

כאשר פונים לשיעור התעסוקה בפועל מגלים כי 78.6% מהנשים הלא חרדיות עבדו ברבע האחרון של 2014, ושיעורן עלה תוך עשור ל־82.1%. כפי שביססנו: יותר משכילות משמע יותר מפרנסות. שיעור הגברים הלא חרדים בתעסוקה עמד על 85% ברבע האחרון של 2014, עם עלייה קלה בלבד ל־85.5% בשנה עברה. אצל נשים ערביות שיעור התעסוקה בפועל עלה מ־30.9% ל־46.2%, בעוד אצל הגברים הערבים בני 25־66 חלה עלייה מ־73.9% ל־76.2%. גם בחברה הערבית ישנה אפוא תמונה ברורה: נשים ערביות רכשו יותר השכלה, ולכן זכו לעלייה חדה יותר בשיעור התעסוקה בפועל.

שיעור האבטלה בקרב נשים חרדיות ירד תוך עשור מ־8.7% ל־3.1%, בייחוד לאחר שנפתחו עבורן משרות משתלמות בשולי תעשיית ההייטק, במפעלים ובתחומים נוספים (אצל גברים חרדים ירד שיעור האבטלה תוך עשור מ־8.5% ל־3.8%). אצל נשים לא חרדיות שיעור האבטלה ירד מ־4.7% ל־2.6%, ובקרב ערביות ירד מ־7.4% ל־1.6% (של ערבים גברים מ־5.3% ל־2.2%).
מה התוצאות של התפתחות דרמטית זו של המהפכה הנשית בלימודים, בהשכלה ובתעסוקה עבור המשק הישראלי? אין חולק כי ישראל קוטפת את הפירות של התקדמות הנשים בכל תחומי החיים, והתוצאות ניכרות בשטח.

4

מה יהיה השנה בתחום הכלכלי? משרד האוצר אסף לאחרונה חומרים ותחזיות מאקרו־כלכליות במסגרת פורום שכינס הכלכלן הראשי באוצר, בניסיון להגיע למעין קונצנזוס בתחום. התייעצו עם מומחים מהמגזר העסקי והציבורי, ואת המסקנות עיבד משרד האוצר. התמונה שעולה מהנתונים, למגינת ליבם של כלכלנים פוליטיים כאלה ואחרים, טובה מאוד: תחזית הצמיחה הממוצעת של הפורום לשנת 2025 היא 3.8%, והאוצר עצמו צופה צמיחה גבוה יותר של 4.3%. צפי הצמיחה של הפורום לשנת 2026 – 4.1%, ומשרד הכלכלן הראשי צופה צמיחה לשנת 2026 של 4.3%.

הגירעון התקציבי יצנח ל־4.8% השנה, ויגיע ל־4.1% ב־2026. כאן ישנה הערת אזהרה, משום שאימוץ המלצות ועדת נגל לתקציב הביטחון עלולה להביא לסטייה שלילית בגירעון.

הערכת הפורום היא כי שיעור האבטלה יעמוד על כ־3.4% וכי השכר בסקטור העסקי יעלה. עקב אכילס של המשק הוא ענף הנדל"ן, החסר בידיים עובדות בשל השבתת עובדים פלסטינים. עוד סיכון לתחזיות היא הפגיעה בעסקים, והחשש של קמעונאים ויצרנים כי בשל פתיחת השמיים עם סיום המלחמה הציבור יעוט על קניות בחו"ל.

לעומת ענף זה, הברכה של ההייטק צפויה להימשך, עם מספר מגמות מרכזיות: גידול בהיקף הפעילות המועברת לחו"ל תוך שמירה על היתרונות היחסיים בישראל, המשך תפקודו בתור מנוע צמיחה מרכזי במשק הישראלי, והתאוששות בגיוסי הון במתאם חיובי עם ביצועי הנאסד"ק. הפחתות הריבית הצפויות בארה"ב צפויות לתמוך בשיפור בגיוסים, אם כי לא בקצב שנרשם בשנים 2021־2022.

בתחום המחירים הצפי הוא לירידה באינפלציה בסוף השנה ל־2.7%, וכי ריבית בנק ישראל העומדת כרגע על 4.5% תרד ל־3.9% עד סוף השנה. הסיכון לאינפלציה המקומית הוא ממדיניות פיסקלית לא מרוסנת ומחשש ממיסים נוספים. עליית מרכיב שכר הדירה במדד מדאיג את המומחים הבוחנים את האינפלציה העתידית. השקל מתומחר בחסר להערכת הפורום, אבל תוך שנתיים ימשיך להתחזק. בנוגע לשער חליפין – הייתה הסכמה רחבה בקרב חברי הפורום לגבי מגמת ייסוף צפויה של השקל מול הדולר והיורו בשנתיים הקרובות.

התחזית נתמכת במספר גורמים: העודף בחשבון השוטף, כרגע לפי חישוביי כ־4.8%, התאוששות מגזרי ההייטק והתחדשות ההשקעות הזרות שאני מבחין בהן בימים אלה בשוק המניות, לדוגמה. עוד ניתן למנות את השיפור במצב הגיאופוליטי (הכוונה לבחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב והצהרותיו האחרונות), ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל (שעליה אכן דיווח בנק ישראל השבוע) הנמדדת בפער התשואות לגיוס הון של ארה"ב לעומת ישראל, וכן מכירות מט"ח על ידי המוסדיים.

5

ומה יוצא לנשים החרוצות זה דור? הן עדיין לא מתוגמלות בגין העלייה באיכות ההון האנושי. בעבודה שנכתבה במשרד האוצר על ידי עלמה רותם וטל בן שלום ופורסמה ביוני אשתקד ניסו השתיים לבחון מדוע הפער בשכר הנשים מול הגברים בישראל (לרעת הנשים כמובן) הוא השני בגודלו בעולם אחרי דרום קוריאה – 25%, לעומת 12% במדינות ה־OECD.

על פי מסקנות הדוח, הפערים נובעים ממיעוט נשים במשרות בכירות, ריבוי נשים במקצעות בעלי שכר נמוך, שעות עבודה נמוכות יותר אצל נשים, ונטייה לעבוד בשירות הציבורי, ששם השכר צנוע יותר אך מקום העבודה נחשב "ידידותי", בשל כמות מוגדלת של ימי חופשה ומחלה ביחס למגזר העסקי.

אגב, במשרדי הממשלה לבדם, אף שמרבית העובדים אוחזים במשרה מלאה, פער השכר עומד על 18% לרעת הנשים. זה נובע ממיעוט שעות עבודה, בעיקר בגלל מחויבות נשים לקן המשפחתי, מה שמוביל לדירוג נמוך יותר של נשים בהיררכיה של המשרד. משום כך החוקרות טוענות כי יש לאפשר גמישות בשעות העבודה לנשים כדי להגיע לשוויון בשכר.

כאן המקום לומר כי גם אם מנטרלים סיבות לשכר הגבוה של הגברים - השכלה, מאפייני עבודה, ניסיון, שעות עבודה וכו' - עדיין יהיה פער בלתי מוסבר לטובתם, וזו האפליה והדעה הקדומה כלפי נשים, הקיימת בישראל ובכל העולם. הנשים הן היולדות במשפחה, מטבע הדברים, וזה מתבטא בהאטה בקצב קידומן בשנות ה־20 וה־30 לחייהן. שיעור הפריון של נשים יהודיות הוא בין הגבוהים בעולם, בטח לגבי נשים משכילות, עם שלושה ילדים לאישה, בניגוד לשאר מדינות העולם, ששם שיעור הילודה בירידה ככל שהנשים משכילות יותר.

נוסיף כי נשים מביעות פחות דרישות בתחום השכר לעומת גברים. על פי הלמ"ס, רק 62.5% מהן שבעות רצון משכרן, לעומת 77.3% בקרב גברים. אצל נשים 49.1% מועסקות בתפקידים המאפשרים קידום, לעומת 52.4% אצל הגברים (וזה המקום לציין כי גם בתחום לימודי המתמטיקה הנשים סוגרות את הפער בשנים האחרונות, אך עדיין 12.7% מהן זכאיות לתעודת בגרות עם חמש יחידות במתמטיקה לעומת 18.9% מהגברים).

סוף דבר, פערי השכר אכן נמצאים בתהליך צמצום בעשרות השנים האחרונות. השכר הגבוה נמצא בטכנולוגיית המידע, ששם מועסקים 197,600 גברים בתחום זה של ההייטק, לעומת 107,600 נשים, כך על פי הלמ"ס. השבוע התבשרנו כי צה"ל פותח השנה את יחידת 504 של אמ"ן גם ללוחמות. נקווה כי כשתשתחררנה בעוד מספר שנים יקבלו אותן שוות בין שווים בשוק העבודה, הניהול והעסקים של ישראל. ואולי, אולי יום אחד גם הגברים החרדים יילכו בדרכן.