אגף התקציבים במשרד האוצר מסר היום (ראשון) חוות דעת לחברי ועדת החוץ והביטחון בעניין גיוס חרדים לצה"ל, ובה נטען כי הנטל הכלכלי על המשק והציבור גדל כתוצאה מאי-גיוס האוכלוסיה החרדית, וכי הטלת סנקציות אישיות על משתמטים עדיפה מאשר סנקציות קולקטיביות רוחביות.
במכתבו, ציין ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס, כי קיים צורך ממשי בשיטת פעולה יעילה שתבטיח עמידה ביעדי הגיוס – וכי עקרונותיו של שר הביטחון ישראל כ״ץ, כפי שהוצגו בפני הוועדה, אינם מספקים: "קיימת סתירה מהותית בין הצורך האקוטי והמיידי בחיילים ובין חידוש מתן הבטות (שנועדו לתמרץ גיוס) – שעה שאין ערובה לעמידה ביעד הגיוס שהוצב על ידי צה״ל, העומד על 4,800 חיילים חרדים בשנת הגיוס הנוכחית". זאת תוך הדגשת הצורך בגיוסם של כ-12 אלף חיילים מיידית.
חוות הדעת שהועברה לחברי ועדת החוץ והביטחון מצביעה למעשה על ״הפסד כפול״ בשני מישורים. האחד, במישור הביטחוני – שהרי קיים מחסור בחיילים בשל אי גיוס החרדים. השני, במישור הכלכלי – לפי אגף התקציבים, קיימת עלות גבוהה במיוחד למשק בשל שירות מילואים מוגבר שיפצה על שיעורי הגיוס הנמוכים של חרדים, וכן שיעורי תעסוקה נמוכים במגזר. העלות הממוצעת של חודש מילואים למשרת בודד מוערכת לפי חוות הדעת בכ-50 אלף שקלים.
על כן, לפי אגף התקציבים יש להימנע מאותן סנקציות רוחביות וקולקטיביות – ולהעדיף סנקציות אישיות כלפי משתמטים מגיוס. לדוגמה, הגבלת סבסוד מעונות היום, ביטול ההנחה בארנונה, שלילית הנחה בדמי הביטוח הלאומי ושלילת הנחת מחיר למשתכן. "חידוש ההטבות ללא עמידה ביעדים עלול לשדר לחייבי הגיוס כי המצב של היעדר גיוס לצד סיוע ממשלתי עשוי להימשך גם בעתיד", ציין גרדוס.
עוד ציין כי קיימת חשיבות רבה להחלת הסנקציות באופן מיידי, וללא "תקופת הסתגלות או בחינה שעלולה לעכב את החלת המנגנון". בנוסף, נטען כי סנקציות מוסדיות (באופן קולקטיבי על הישיבות) לא משפיעות בצורה מספקת על יעדי הגיוס, וכך גם תמריצים כלכליים חיובים – שלדברי האוצר לא יביאו לגיוס חרדים.
כמו כן, נמתחה ביקרת על העמדת גיל הפטור מגיוס על 26, כפי שהציע שר הביטחון כ״ץ, ונאמר כי הדבר לא משרת את את תכלית הגיוס, ומהווה סנקציה על תעסוקה בלבד.