הרבה כסף עבר בשוק ההון מאז פרץ המשבר הכלכלי של 2008. אין זה סוד שבתקופת הריבית האפסית, העדיפו המשקיעים מוצרי השקעה בעלי סיכון שנועדו לתת מענה לתשואה שנעלמה בעקבות הריבית הנמוכה. אבל, העיתים השתנו והריבית עלתה ויחד עמה עודכנה רשימת מוצרי ההשקעה שעדיפים על המשקיעים.
בשנים האחרונות אנו עדים לעליית קרנם של מוצרי השקעה אחרים ובהם קרנות החוב הפרטי. קרנות החוב הפרטי (Private Debt) אינן דבר חדש. אך עם עליית הריבית עלתה קרנן וכנראה שהיא תעלה עוד בשנים הקרובות.
בטרם כתבתי את הטור הזה וכדי ללמוד עוד על קרנות החוב הפרטי, על תפקידן ועל נהירת המשקיעים אליהן, שוחחתי עם נועם ברכה, שותף-מנהל ב־VALUE השקעות מתקדמות, וממנו למדתי רבות על קרנות החוב הפרטי ועל הפוטנציאל שלהן בשנים הקרובות.
מסתבר ששוק האשראי החוץ בנקאי נמצא בתקופת פריחה שרק תלך ותגדל בשנים האחרונות וזאת בשל שני גורמים: סביבת הריבית הגבוהה (יחסית לעשור הקודם) והרגולציה על הבנקים שרק הלכה והחריפה בשנים האחרונות.
קרנות חוב פרטית הן למעשה אלטרנטיבה עבור עסקים ויזמים שזקוקים למימון. הן מעניקות גמישות לשוק האשראי כשהן מעניקות מימון לעסקים, ובכך שהן מגייסות כסף ממשקיעים, הן יוצרות מוצר השקעה אלטרנטיבי שאינו תנודתי כמו מוצרי השקעה אחרים שנסחרים בשוק ההון. זו הסיבה שהן זוכות לעדיפות אצל מנהלי השקעות בעיקר בגופים גדולים דוגמת אוניברסיטאות אך גם אצל הציבור הרחב שזיהה את ההזדמנות הגלומה בהן.
ברכה מ־VALUE הסב את תשומת לבי לכך שמשהו ענק מתקרב ויש מי שמתכונן לקראתו. מסתבר שבשנים האחרונות, בעקבות עליית הריבית, נוצר תהליך מתגבר של "החלפת חוב". בתהליך הזה, הלוואות ענק שנטלו יזמים ועסקים מהבנקים בתקופת הריבית האפסית, מומרות אט־אט בהלוואות חוץ בנקאיות. התהליך הזה יוצר הזדמנות של ממש לקרנות החוב הפרטי שנמצאות בנקודת צמיחה פוטנציאלית מעניינת במיוחד.
גופים מוסדיים ופרטיים גילו זאת הרבה לפני והם הולכים ומגדילים את החשיפה שלהם לקרנות הללו שבעידן הכסף הזול הסתתרו בשולי עולם ההשקעות. הסכומים שמנהלות הקרנות הללו נמצאים בעלייה והן מספקות נתח הולך וגדל באשראי החוץ בנקאי. עבור חברות, עסקים ופרטיים מדובר בצינור מימון, חלופי או משלים, אך עבור המשקיעים מדובר בהזדמנות השקעה אלטרנטיבית שהולכת וצוברת תאוצה.
מה הסיבה להחלפת החוב? גם התייקרות האשראי בעקבות עליית הריבית. וגם החמרה בדרישות שהבנקים מציבים ללווים בעקבות התקנות, החוקים והרגולציה הכבדה.
הרגולציה על האשראי הבנקאי שרק הלכה והתעצמה מאז משבר 2008, יחד עם היכולת של קרנות חוב פרטי לגלות גמישות ויצירתיות, פוגשות את זרם ההלוואות בארצות הברית ואירופה שעומדות בפני "שחלוף", מה שיוצר עבור האחרונות הזדמנות עסקית של ממש. וזה למעשה הסיפור של VALUE השקעות מתקדמות וגופים דומים שמאפשרים למשקיעים ישראלים להיחשף למוצר השקעה עם פוטנציאל תשואה גבוה.
היקף המימון שעומד לקראת "החלפת חוב" בשנתיים הקרובות מוערך בכמעט 1.7 טריליון דולר, זהו סכום חסר תקדים שיגיע למועד פירעון בשנתיים הללו. רבים מהלווים שנטלו את ההלוואות הללו בבנקים בתקופה של ריבית אפסית ורגולציה פחות קשוחה, יגלו שיש להם קושי לקבל מימון מחודש (Refinance) מהבנק, מה שעשוי לדחוף אותם לקרנות החוב הפרטי שכבר עתה נמצאות בתהליך של צמיחה עסקית מואצת.
עבור קרנות החוב מדובר בהזדמנות שכן הביקוש הגדל שעוד יילך ויגדל, יאפשר להן לסנן את ההלוואות, להתאים את תנאי ההלוואה לצורכיהן ולהחזיק בתיק אשראי אידיאלי עבור המשקיעים בהן. כן. ברור שזה לא חף מסיכונים. איכות הניהול והליכי החיתום הם אלמנטים קריטיים שמגדירים את טיב ההשקעה. דווקא בגלל שהקרנות משוחררות מכבלי הרגולציה הבנקאית, הן חייבות הליכי חיתום קפדניים ובחינה שוטפת של תיק ההלוואות. ועדיין, הביקוש לכסף שלהן נמצא בעלייה.
את הפוטנציאל הגדול ביותר יוכלו הקרנות למצוא בשוק האשראי לנדל"ן הגלובלי. הענף הזה שנטל הלוואות ענק בשנים של ריבית אפסית יידרש למחזר אותן בשנתיים הקרובות. הבנקים שבוודאי ירצו להחזיק את הלווים הללו יתקשו בכך גם בשל הרגולציה, וגם בשל התחרות שתגיע מצד אותן קרנות שכבר הפכו לאלטרנטיבה. לא בכדי צומח שוק האשראי הפרטי בקצב שנתי ממוצע של כעשרה אחוזים.
במקרה של מימון לנדל"ן, נראה לי שיש כאן הזדמנות מעניינת ליהנות מחשיפה לתחום החוב הפרטי שאינו מונפק או נסחר בשוק הציבורי (הקרנות לא נסחרות בבורסה), תוך שילוב נכס תזרימי (נדל"ן) שמנוטרל מהתנודתיות שמאפיינת את שוק ההון הסחיר. אבל יש כאן עוד משהו. כתבתי פה לא אחת על חשיבות הגיוון בתיק ההשקעות, והנה יש לנו כאן חוב לא סחיר שיכול להיות חלק מהרובד הסולידי בתיק ההשקעות.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.
התרעות פיקוד העורף