ניתוח רווחי הבנקים בישראל: האם זה הזמן להשקיע במניות שלהם?

בנק המזרחי טפחות היה הראשון מבין הבנקים הגדולים שפרסם אתמול את הדוחות השנתיים ל־2024 והייתה לו סיבה מצוינת לכך. הבנק סיים את השנה ברווחי שיא של.... מיליארד שקל המהווים את התשואה הגבוהה ביותר להון (%) מבין הבנקים.

הבנק בניהול משה לארי עושה נפלאות לבעלי מניותיו בזכות תיק משכנתאות איכותי, התרחבות לתחומים נוספים ושירות טוב בסניפים שבו הוא מתגאה, ובצדק. הפרזנטור דביר בנדק המככב בימים אלה בהצגה איש הגשם בקאמרי, מפליא במקביל במסעות הפרסום של הבנק מזה כעשור וחצי.

הבנקים האחרים יפרסמו את דוחותיהם בשבוע הבא: תחילה בנק הפועלים ואחריו בנק לאומי, בנק דיסקונט ולבסוף הבנק הבינלאומי. הרווח הצפוי בחמשת הבנקים יתקרב ב־2024 ל־30 מיליארד שקל, הגבוה ב־15% לעומת 2023 שכבר אז נחשבה לשנת שיא.

אז מה ניתן לומר על הדוחות הכספיים לפני פרסומם הרשמי. העובדה שריבית בנק ישראל לא ירדה גם השבוע ונותרה 4.5% לשנה, מנציחה את פערי הריבית הגבוהים בין הפלוס למינוס. לכן רווחי המימון ימשיכו לזנק בסיכום השנתי.

הרווח יזנק כי כ־240 מיליארד שקל נחים עדיין ללא תנועה וללא ריבית בחשבונות עובר ושב, בעוד שלקוח במינוס משלם ריבית המתקרבת ל־10% לשנה. לא חראם? בחישובים חשבונאיים נטו, הבנקים עתירי ההון ייפגעו מכך שהמדד המצטבר ברבעון הרביעי של 2024 היה נמוך משמעותית מהרבעון המקביל: הצמדת ההון למדד נמוך יותר תניב רווחי שיערוך נמוכים. גם בנקים עתירי השקעות דולריות (כמו לאומי) ייפגעו מהתחזקות השקל.

בנק המזרחי טפחות יציג כאמור את התשואה על ההון הגבוהה במערכת ואת הרווח השלישי בגודלו (שיהיה גבוה מדיסקונט) והוא מבסס בהדרגה את מעמדו כבנק השלישי בגודלו. את הרווח הגבוה ביותר יציג לאומי (כ־10 מיליארד שקל) בניהולו של חנן פרידמן שמניותיו הדהימו ב־2024.

ומה קורה בגזרת בנק הפועלים? כמנכ"ל הבנק מונה לתפקיד ידין ענתבי. זאת עובדה כמעט מוגמרת שהפועלים יסיים את 2024 ברווח נמוך מזה של לאומי. זמן קצר לאחר כניסתו הכריז ענתבי על תוכנית פרישה בעלות ברוטו של 600 מיליון שקל שתפחית את הרווח ברבעון הרביעי. נראה שהמנכ"ל הבנק ינצל את כניסתו לתפקיד להצגת דוחות שמרניים שיתבטאו בהפרשות נדיבות יותר להפסדי אשראי ודחיית הכנסות ככל שניתן. בנק דיסקונט ימשיך להציג את פירות ההתייעלות ואת התוכניות לשינוי מבנה האחזקות בדיסקונט ניו יורק ובחברת ויזה כאל.

וכיצד נראה את הבנקאות בראיית מאקרו? בסיכום כל שנה נהוג לקבוע שהבנקים הגזימו הפעם עם רווחים מופרזים, וחייבים למתן אותם ולהכניס תחרות. סביר להניח שהפסטיבל יתחדש עם השלמת פרסום דוחות 2024. אבל איך נהוג לומר? הכלבים נובחים והשיירה מרוויחה. או בלשון הכדורגל משחקים עד לדקה ה־90 ובסוף הבנקים מנצחים.

גם הפוליטיקאים מנסים לדוג במי האפסיים בעילה של עידוד התחרות. בשבוע שעבר הוחלט בוועדת הכלכלה לחייב את הבנקים לדווח אחת לשלושה חודשים על יתרות עו"ש של 15 אלף שקל ומעלה ולהציע חלופות השקעה. האם באמת הלקוח הסביר אינו מסוגל לדעת מה גובה היתרה, אלא להמתין להודעה מטעם הבנק?

ביוזמה נוספת שאושרה בשבוע שעבר יחויבו הבנקים לקבל כספי פיקדונות, גם אם הלקוח אינו מנהל חשבון בבנק אחר. ואילו הפיקוח על הבנקים החליט בצורה תמוהה למנוע את אפשרות הגדלת חלוקת הדיווידנד, כאילו לבנקים אין מספיק כריות הון.

אבל כל אלה לא יעזרו. הבנקים משקפים את מצב המשק, וכל עוד הכלכלה פורחת בזכות הסקטור הפרטי, אין סיבה שזה לא ישתקף במאזני הבנקים. אז נכון שתשואה של 20% על ההון היא מוגזמת, אבל תשואה דו־ספרתית של 10%־15% סבירה בהתחשב בסטנדרטים של הבנקאות במדינות המערב.

מי שחושב שהבנקים מרוויחים המון (וכל הגופים המוסדיים חושב כך) מוטב שיצטרף לחגיגה ויקנה מניות בנקים. מכיוון שחסכונותינו מופקדים בגופים המוסדיים (בהשתלמות, בגמל, בביטוח ובפנסיה) טוב שהם מאוהבים בבנקאות, כי גם אנחנו מרוויחים.

אני מוכן להסתכן ולהעריך כאן שמניות הבנקים יניבו ב־2025 תשואה גבוהה משמעותית ממה שמשלמים על פיקדונות עו"ש לשנה (4%־4.5%). אין מדובר בהמלצת קנייה, אבל בכל זאת אני מזמין אתכם לבדוק אותי בסוף השנה.