50 עובדים נפגעים, מיליארדים בסיכון: איך החזיקה טבע מעמד בצל האסון הלאומי

המשק הישראלי כבר מתורגל בתרחישי מלחמה, ומאז הקורונה אף העמיק הכנתו לנחיתת "ברבורים שחורים" באגם הכלכלה המקומית, אך אף הנהלה לא העלתה בדעתה להכין את חברתה לתרחיש אימים בדמות רצח וחטיפת עובדיה ובני משפחותיהם. ענקית התרופות המקומית טבע הגיבה מיידית לאחר מתקפת 7 באוקטובר והייתה מוכנה במובן העסקי. הנהלתה המקומית אף לקחה סיכון מחושב והחלה לכוון פעילותה להגברת ייצור תרופות הנדרשות לחירום כתוצאה מהלחימה, אף עוד טרום גיבוש החלטת משרד הבריאות בעניין.

אלא שדבר אחד תפס את טבע ללא תוכנית עבודה סדורה: 50 מעובדי החברה ובני משפחותיהם נפגעו באופן ישיר ועקיף מאירועי 7 באוקטובר, בין אם נרצחו, נפצעו או נחטפו. המוכר שבהם הוא יאיר מוזס, שאביו גדי מוזס נחטף מקיבוץ ניר עוז ב־2023 והוחזר בשלהי ינואר האחרון. עובדיה של טבע היו מהראשונים להתגייס ולסייע לכל הנדרש למטה החטופים, ולמעשה “אימצו” אותו לוגיסטית, והזדהו באופן מלא עם ישראל ועם הדרישה להחזרת החטופים. ב־7 באוקטובר האחרון, יום השנה לטבח, הציבה החברה שולחן חג ערוך במטה טבע עם תמונות החטופים על הכיסאות מסביבו.

הנהלת טבע דואגת להגדיר את החברה בתור בית, ועבור הציבור הישראלי היא אף הייתה כזו, לפחות בהיבטי שוק ההון כ"מניית העם". החברה עברה מאז לא מעט טלטלות ואיבדה את בכורתה כמניה העממית, אך היא עדיין החברה השנייה בגודלה בבורסה בתל אביב. עיקר המחזיקים במניותיה כיום הם משקיעים זרים, ועיקר פעילותה מתפרשת על פני 57 מדינות, שלהם מתווספת גם ישראל. החברה, עם זאת, עדיין מזוהה כישראלית, ומוצאת במדינה לא רק בית, אלא גם חלק מרכזי בעתידה.

במסיבת העיתונאים שנערכה בשבוע שעבר בישראל אמר המנכ”ל ריצ’רד פרנסיס כי לראייתו ישראל היא שם נרדף לחדשנות, וכי היות שהחברה מכוונת עצמה לצמיחה באמצעות חדשנות, בכוונתה להשקיע בחדשנות הישראלית בתחומה בשלב הבא. תפסנו את יוסי אופק (60), מנכ”ל טבע ישראל ומנהל קבוצת המדינות אפריקה, המזרח התיכון ואוקראינה בחברה, לשיחה על התמודדות עם תרחיש אימים שבו מספר כה רב מעובדי החברה נפגע, על פעילות בצל המלחמה ועל חוויותיו מפעילותו כמעין שגריר ישראלי בקרב עמיתיו ולקוחותיו בתקופה זו בחו”ל.

כיצד נגעה המלחמה בטבע?
“פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוביל לגיוס של עובדים רבים בחברה בישראל למאות ימי מילואים, דוגמת כ־20% מעובדי מתקן החברה בשוהם. לצד זאת יצאה הנחייה של משרד הבריאות לקופות החולים להגברת מלאים לחירום, שהובילה להגדלת הביקושים. למרות המחסור בעובדים הצלחנו לספק פי שלושה מהביקוש תוך תקופה קצרה, בעיקר בזכות התגייסות מלאה ומהירה של העובדים שלא גויסו למילואים. הם הגיעו לאתרים הנדרשים השונים ופשוט עשו הכל: אריזה, לוגיסטיקה וכל דבר שהיה צורך לתת בו מענה. ידענו גם במה להתמקד כי הערכנו מה יהיו הצרכים, והבנו לאילו מוצרים יהיה יותר ביקוש, כמו תרופות לשיכוך כאבים, לאיבוד דם וכו’”.

“לצערנו 50 מעובדינו הושפעו ישירות במעגל הראשון או השני כתוצאה מאירועי 7 באוקטובר, כי הם או חברי משפחתם נפצעו, נחטפו או נרצחו, ובכללם גם ילדים של עובדי טבע לשעבר כמו נעמה לוי. הידיעות על כך הגיעו ממש ביום הראשון, עם הקמת מטה עבודה להבנת צורכי הארגון כתוצאה מהאירועים. עשינו כל מה שיכולנו כדי לספק מעטפת כלכלית ונפשית לכל העובדים. הזכרת את יאיר מוזס, אז הוא דוגמה למעטפת שאנו מנסים להקנות לכל העובדים, שכוללת בין היתר שחרור ממחויבות לעבודה, תמיכה במעטפת הדרושה להם ועוד”.

חיבוק מהבוס

לאחר 7 באוקטובר החברה הגתה ויישמה תוכנית הנקראת "מטפלים בנפש", המיועדת לטיפול בפוסט־טראומה. טבע הקימה לטובת כך חברה לתועלת הציבור שבה מכשירים מטפלים כמו פסיכולוגים ועובדים סוציאליים לטיפול בטראומה. לדברי אופק, התוכנית מיועדת גם לגורמי המקצוע הנמצאים בסביבת חווי הטראומה, היכולים לשמש כמגיבים ראשונים. אופק: “כך מורה יוכל לזהות סימני טראומה בתלמידיו או מפקד בצבא בחייליו וכו’, ומשם ניתן יהיה להפנות לגורמי המקצוע לטובת טיפול”.

קריאות החרם על ישראל לא פגעו בפעילות החברה?
“מלקוחות החברה לא חווינו דבר שלילי. בדרום אפריקה ניסו להדביק מדבקות נגד ישראל ונגד טבע על בתי מרקחת, אבל הן הוסרו מהר מאוד. בסך הכל לא חווינו חרם או כל דבר מסוג זה. אפילו לא במזרח התיכון וברשות הפלסטינית. בסופו של יום טבע מוערכת בעולם. ובעולם שאינו מוסת, לדעתי, מבינים את האירוע ומשמעויותיו.

“עיקר החוויה החיובית שחווינו בחברה הייתה מכיוון עשרות אלפי עובדי טבע העולמית בחו”ל, שמהם קיבלנו תמיכה בכל דבר שרק אפשר להעלות על הדעת. היה ממש רצון עז לעזור, והעזרה שהוצעה הייתה מגוונת מאוד. החל מטיפולים פסיכולוגיים, דרך תרומת מחשבים שנתרמו הלאה ועד הצעות הנוגעות בכל תחומי החיים. המחויבות שהורגשה מקרב עובדי טבע העולמית לעזור היא חלק מהתרבות הארגונית שהוטמעה עוד בימי אלי הורביץ ז”ל, שבמסגרתה טבע נתפסת כבית.

“המנכ”ל פרנסיס לדוגמה הוא אנגלי, אך היה לו חשוב להגיע לישראל מיד לאחר 7 באוקטובר כדי לעמוד לצד העובדים ולהעביר מסר. הוא הגיע לכל האתרים בישראל ופגש בעובדים. הוא גם החליט לענוד את סיכת החטופים על דש בגדו בכל מקום מאז. ויש פה מסר מאוד חזק, שזה מלמעלה ומלמטה. ממש הרגשנו שאנו מקבלים חיבוק. מיד אחריו גם הגיע אחד הדירקטורים האמריקאים של החברה שעוסק בפילנתרופיה, כדי לעזור איפה שאפשר”.

בתור מנכ”ל בישראל, לא הרגשת ביקורת במהלך ביקוריך בחו”ל כתוצאה מהיותך ישראלי?
“לא. כל הקולגות התקשרו ושאלו לשלומי, שלום משפחתי ושלום העובדים ומשפחותיהם, ואפילו במדינות שבהן אנו עובדים רק עם מפיצים שחלקם לא תלויי טבע, התקשרו והביעו אמפתיה לנו ולישראל. גם מפיצים בדרום אפריקה ובמזרח התיכון. יש לציין שבאופן כללי אנו משתדלים לא להיכנס עם לקוחות לנושאים פוליטיים”.

הכי ישראלי

אופק החל את דרכו בטבע לפני כ־25 שנה, ומילא בה תפקידים שיווקיים ומסחריים שונים. הוא מונה למנכ”ל טבע ישראל באפריל 2020 וקיבל לידיו גם את אשכול מדינות אפריקה, המזרח התיכון ואוקראינה. בחמש השנים שקדמו למינויו הוא הוביל את יחידת הפארמה והחדשנות הרפואית בחברה, ובמקביל גם שימש מנכ”ל טבע דרום אפריקה. לפני כן הוא כיהן בתור מנכ”ל טבע מדיקל, אחת מחברות המכשור הרפואי הגדולות בישראל, המספקת מוצרים ותרופות בעיקר לבתי החולים.

יסייע לצעירים להסתכן.

“השארת חוקרים ורופאים בארץ היא קריטית גם כן, שהרי היא משפיעה על המו”פ הישראלי כולו. לכן יש להעמיד להם את התשתית והצרכים הנדרשים להם, דוגמת מעבדות, מחקר ועוד. סוגיית לימודי הליבה צריכה לתפוס גם היא את הפוקוס הראוי לה ולהיות ברמה גבוהה בסדר העדיפויות הלאומי, לצד לימודי יזמות וניהול. “וורן באפט אמר פעם: ‘אם אתה מחפש מוחות, תגיע לישראל. לא צריך לחפש בשום מקום אחר’. כך שאני מודאג שנאבד את היתרון התחרותי ברמת העשייה. אין פה עניין פוליטי, אלא עסקי נטו”.בבב

עושים שוק

זינוק של 72.3% בשווי מניות מאז 7 באוקטובר. שוק התרופות הבינלאומי עמד על כ־1.75 טריליון דולר בשנת 2024, וצפוי לעמוד על כ־1.86 טריליון דולר בשנת 2025, מה שמבטא עלייה של כ־6.7% שנה אחר שנה. כך על פי סקירת חברת מחקרי השוק The Business Research Company.

טבע פעילה בכל הסגמנטים בתחום, אך נחשבת מובילה עולמית בתחום התרופות הגנריות – שוק שעמד בשנה האחרונה על כ־460 מיליארד דולר. ענקית התרופות המקומית הציגה דוחות מעורבים לשנת 2024 עם עלייה של כ־4.4% בהכנסותיה לעומת השנה הקודמת לה, לצד מעבר להפסד תפעולי.

החברה סיכמה את השנה האחרונה עם הכנסות בגובה כ־16.5 מיליארד דולר לעומת כ־15.8 מיליארד דולר ב־2023, והפסד תפעולי של 303 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 433 מיליון דולר בשנה שלפניה. עיקר ההפסד מעלייה בהוצאות ורישום ירידות ערך.
טבע נסחרת בשווי כ־70 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה זינקה בכ־72.3% מאז 7 באוקטובר 2023 ועד לסוף יום המסחר בתל אביב ביום רביעי האחרון.

החברה מעסיקה כ־36.1 אלף עובדים, שהם כ־1,100 עובדים פחות מכ־37.2 אלף עובדים שהעסיקה בשנת 2023, שרובם מועסקים באירופה (כ־18.5 אלף) והשאר בשווקים הבינלאומיים (כ־8.7 אלף), בארה”ב (כ־5.1 אלף) ובישראל (3,320 – 165 פחות משהיו ב־2023).
החברה פועלת מ־3 מטות מרכזיים: תל אביב בישראל, הארלם בהולנד ופרספיני בניו ג’רזי, ארה”ב. לצידם היא מפעילה 48 מפעלי ייצור (ששניים מהם בישראל) ו־21 מרכזי מו”פ (ששלושה מהם בישראל).

פעילותה הישראלית מוערכת בכ־3% מכלל פעילותה העולמית, ועיקרה ייצוא (כ־90%). בשוק המקומי כל מרשם רביעי הוא מרשם לתרופה של החברה, המייצרת בארץ כ־1.4 מיליארד טבליות בשנה. טבע ישראל גם משווקת זה עשרות שנים את מותגי התרופות ללא מרשם אקמול ואופטלגין, ואת תרכובת המזון לתינוקות נוטרילון – תחום שבו הפכה לשחקנית השנייה בגודלה בארץ.