משרדי הממשלה והציבור הישראלי חולמים על מערכת קווי מטרו בגוש דן - מערכת מודרנית של הסעה המונית לקיצור וייעול הנסיעה היומיומית למרכזי הערים וביניהן. המשימה הוטלה על חברת נת"ע, נתיבי תחבורה עירוניים, המקימה גם את הרכבת הקלה שהקו האדום שלה נחנך באוגוסט 2023 בעלות של 18 מיליארד שקל.
עלות כל שלושת קווי המטרו המתוכננים מוערכת בכ-150-200 מיליארד שקל, עפ"י הניסיון בעבודות כה אדירות שתמיד נמשכות זמן ארוך מהצפוי ונתקלות במכשולים בלתי צפויים. בין השאר אפשר למנות את העלייה במחירי התשומות, העלייה בעלות העבודה, המחסור בפועלים ובחומרי גלם והאינפלציה. כך שהעלות הלא זולה גם כך יכולה בקלות להגיע ל-300 מיליארד שקל. ככה זה בפרויקטים מסוג זה בישראל ואין שום סיבה להניח שבפרויקט המטרו זה יהיה אחרת.
אם מבקשים מערכת מטרו להסעה המונית בלב המדינה, חייבים לרדוף ולהשיג הפחתה בהעלמות המיסים. עפ"י חישובי התוצר לשנת 2024 המבוססים על נתוני 2022 ומעודכנים לסוף 2024, חמשת העשירונים התחתונים נמצאים בחוסר תזרים כספי נטו של 129.3 מיליארד שקל בשנה. כלומר – זהו הפער בין ההכנסות (המדווחות) להוצאות (המדווחות) בחציון התחתון של ההכנסה בישראל.
ברור לכולם שכל האנשים הללו אינם גולשים לחובות של 129.3 מיליארד שקל בכל שנה. היכן נמצא הכסף הזה, השווה ריאלית לכ-13% מהתוצר? לשכבות הנמצאות בעשירונים התחתונים יש, בין השאר, מקורות כספיים נוספים, הן מעיסוק מהון שחור והן מהעברות המגיעות מחו"ל. המשותף לכולם – הם אינם מדווחים ולא משולם עבורם מס. מן הסתם גם העשירונים העליונים (6-10) מעלימים מיסים, אבל את היקפם הרבה יותר קשה לאמוד.
רשות המסים החלה בחודש מאי אשתקד לנסות להפחית את העלמות המסים הנעשים באמצעות חשבוניות מס פיקטיביות בסכומים של עשרות מיליארדי שקלים. כל מי שביקש להוציא חשבונית מס מעל 25,000 שקל חייב היה לבקש אונליין מרשות המסים מספר הקצאה לחשבונית מס שהוא מנפיק, אחרת ההוצאה לא תוכר. מינואר השנה כבר החלה הרשות לדחות בפועל את האפשרות לקיזוז של חשבוניות ללא מספר הקצאה מעל 20,000 שקל לחשבונית.
המערכת עובדת, הכל טוב ויפה. אבל כל זה נכון לגבי אלה שבכלל עובדים עם חשבוניות. רוצה לומר – המדינה מחפשת את הגרוש מתחת לפנס. ומה לגבי סקטורים רבים שעובדים במזומן ובלי לדווח? כאלה לא חסרים, החל מענפי הבנייה והפעילות סביבה, חומרי בנייה, חול, שירותי ניקיון, שירותים פיננסיים של החלפת מטבע או שוק הלוואות פיננסיות לא מפוקחות - בעיקר בסקטור הערבי והחרדי אבל לא רק.
ענפים נוספים בהם בולטת תופעת העלמת המס כוללים: הסעדה בסופי שבוע, חנויות ועסקים הפתוחים בשבת, פעילות בתוך בתים ומבני מגורים, הסעות פיראטיות, הובלות, שרותי קוסמטיקה וטיפוח ביתיים, תיקונים במשק הבית, תיקוני ציוד, עבודה עם שוהים בלתי חוקיים, עבודה בסופי שבוע של עובדים זרים (חוקיים ולא חוקיים) ועוד היד נטויה.
עפ"י הערכות, היקף ההון השחור השנתי בישראל עומד על 18%, עפ"י פרסום בינלאומי שלWORLD ECONOMICS העוסקים בסוגיה. שיעור ההעלמות ביחס לתוצר בישראל מהווה 17.2%. לשם השוואה היקף הכלכלה השחורה והאפורה הלא מדווחת בשוויץ עומד על 6.9%, בארה"ב 7.3%, באוסטריה 7.4%, בהולנד 9.4% ובגרמניה, ניו זילנד, יפן, סינגפור ובריטניה - בין 10%-11%.
יש כמובן גם גרועים מישראל: פורטוגל עם 17.6%, בלגיה 18.8%, ספרד 20.2% ואיטליה 21.1%. כלומר, מתוצר המדווח לשנת 2024 של 2.007 טריליון שקל, אולי ישנה העלמה של 416-440 מיליארד.
הטור המלא - בשישי "במעריב-עסקים"